להטיל מטבע? להתחבט שעות? איך מחליטים?

מהי קבלת החלטות?

לקבל החלטה זה מצב בו אנו נדרשים לבחור. יש לנו לפחות שתי אלטרנטיבות לבחור מבינהן, ועלינו להחליט מי מבין האפשריות המתאימה ביותר עבורנו.

מתי מופעלת קבלת החלטות?

בלי שאנחנו מודעים לכך, כמעט כל רגע שאנו ערים ובמודעות, אנחנו מקבלים החלטות: האם לקום עכשיו או בעוד 5 דקות, האם לאכול את זה או משהו אחר, האם ללבוש היום את הבגד הכחול או את הבגד השחור וכו'. יש גם החלטות משנות חיים שמופיעות כשאנחנו מתפתחים בחיינו: באיזה תחום לימודים לבחור, במה להתמחות, איפה לעבוד, מי יהיו החברים הקרובים לנו, עם מי נתחתן, איך להתמודד עם מחלה שנחתה בחיינו, במה להשקיע כסף, איזו דירה או רכב לקנות, האם לבנות את החיים כאן או במדינה אחרת ועוד.

מה כולל תהליך קבלת החלטות?

תהליך קבלת ההחלטה כולל בגדול שני שלבים:
1. התייחסות לכל אחת מהאפשרויות השונות (מהן נבחר)
2. בחירה באחת האפשרויות.
לכל אחד מאיתנו יש את דרך ההתנהלות שלו בתהליך.
לגבי השלב הראשון תהליך ההתייחסות לכל אחת מאלטרנטיבות – נוכל לבחור אחד מהבאים:
רציונלי – מבוסס על בדיקה יסודית של כל האופציות והפעלת שיקולי רווח והפסד…
רגשי – מבוסס על רגשות והיוריסטיקה (היוריסטיקה = ללא התעמקות)
אינטואיטיבי – מבוסס על מידע המגיע מהאינטואיציה

כלומר יש ביננו שבודקים את האפשרויות הקיימות תוך שהם מתבססים על ההיגיון, יש ביננו שבודקים את האפשרויות הקיימות תוך שהם מתבססים על מה שהם מרגישים לגבי כל אפשרות ואפשרות ויש שבודקים את האפשרויות הקיימות תוך שהם מתבססים על האינטואיציה שהם מקבלים לגבי כל אפשרות. מה ההבדלים?

ההיגיון דורש מידע, הוא חייב להתבסס על נתונים. לפעמים המידע והנתונים הנדרשים, זמינים לנו… ולפעמים עלינו לחפשם וממש לעשות תחקיר, לפנות למומחים בתחום או למקורות מהימנים שיוכלו להעמיק את הידע שלנו בנושא ולהרחיב לנו את "התמונה". בתקופתנו, עם המחשב והנגישות למנועי החיפוש – פעולת התחקור והחקירה נעשתה הרבה יותר קלה.

רגש – פשוט עולה. הוא מתבסס על חוויות, ניסיון עבר ו/או הפרשנויות שלנו את העניין/הנושא שלפנינו. רגש "צובע" לנו את הדברים בגוון שיכול להשפיע על ההחלטה שלנו. אלה ביננו שמתנהלים לפי רגש, גם מקבלים לפיו החלטה. התהליך מהיר ולא דורש בדיקה יסודית.

אינטואיציה מתבססת על מידע המגיע מעבר לחושים הפיזיים. מידע זה ניתן לגישה רק דרך החושים הפנימיים שלנו. לכולנו יש אותם וכל אחד יכול לקבל דרכם את המידע. ככל שאנחנו מפתחים את האינטואיציה ומתנסים בקבלת מידע ממנה כך נגיע מהר יותר וברור יותר למידע האינטואיטיבי הדרוש לנו לקבלת ההחלטה.

מה גורם לנו לבחור באחת מ3 הדרכים הללו?

ברירת מחדל – אצל רובנו בחירה בהיגיון זאת ברירת המחדל, כי כך מלמדים אותנו בביה"ס, בבית ובמקומות שונים. "תפעילו את השכל הישר, תשתמשו בהגיון, תבדקו יתרונות חסרונות, בעד ונגד, קחו בחשבון השלכות שישפיעו עליכם ועל כל הנוגעים בדבר… וקבלו את ההחלטה הטובה ביותר מבחינתכם".
מידת האחריות שאנו חשים – אם אנחנו לא מרגישים אחריות רבה, נגלה אצלנו נטייה לבחור באימפולסיביות או כלאחר יד. בעוד שכשאנחנו מרגישים אחריות רבה נגלה שאנחנו חוקרים ביסודיות. אנחנו מחפשים כל מידע שיכול לתת לנו את התמונה השלמה (מכל זווית אפשרית כולל ההשלכות), כדי שהבחירה שלנו תהיה הטובה ביותר לכל המושפעים מההחלטה.
מידת הרגש המעורבת בקבלת ההחלטה. ככל שההחלטה מעוררת בנו רגשות עמוקים (חיוביים או לא) אנחנו יותר נוטים להחליט רגשית.
רמת האינטואיציה שלנו – ככל שהאינטואיציה שלנו גבוהה יותר ויש לנו ניסיון עבר חיובי עם מידע אינטואיטיבי שקיבלנו… כך ניטה יותר להשתמש באינטואיציה.

לגבי השלב השני: הבחירה עצמה… כאן נמצא שלוש קבוצות: קבוצת הרוב, קבוצת הקצה הימני וקבוצת הקצה השמאלי (עקומת גאוס).

לקבוצת הרוב שייכים כל אלה ביננו שעברו את השלב הראשון (התייחסות לאופציות), את השלב השני (בחירה באחת האופציות) והגיעו להחלטה. קבוצה זו שמה את עיקר המשקל בשלב הראשון כך שהשלב השני יהיה יחסית קל מאד עבורם.
בקבוצת הקצה הימני נמצאים כל אלה שמדלגים על השלב הראשון (התייחסות לאופציות), וניגשים ישר לשלב השני – שלב הבחירה. הם עושים זאת בכך שהם מאפשרים לאובייקט כלשהוא (מטבע, קוביה, אפליקציה בטלפון…) "לבחור" עבורם אפשרות אחת מהנתונות לבחירה… או בוחרים באקראי אחת האפשרויות… ו…"מה שיוצא, אני מרוצה". קבוצה זו לא מעונינת להשקיע זמן ומשאבים בקבלת ההחלטה בשום שלב.
בקבוצת הקצה השמאלי נמצאים אלה שעברו את השלב הראשון (התייחסות לאופציות) אבל לא מסוגלים לבצע את השלב השני – הבחירה עצמה. כלומר כאן נמצאים כל המתחבטים והמתלבטים, שפשוט ניתקעים בשלב הזה, כי הם לא מסוגלים לממש אותו.

מה גורם לאדם להתחבט ולהתלבט כשהוא צריך לקבל החלטה?

יש מספר גורמים שיכולים לתרום להתחבטות ולהתלבטות שלנו בעת קבלת החלטה:

פחד לעשות את הבחירה הלא נכונה: הפחד לטעות או לבחור באפשרות הלא נכונה יכול להוביל לחוסר החלטיות. פחד זה יכול לנבוע מחוויות עבר של קבלת החלטות שלא יצאו טוב, או מגישה פרפקציוניסטית המבקשת להימנע מכל אפשרות לכישלון.

הצפה מהרבה מדי אפשרויות: כאשר אנחנו עומדים בפני שפע של אפשרויות, חלק מאיתנו עלולים להרגיש מוצפים ולהתקשות לשקול את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. זה יכול להוביל לשיתוק החלטות, שבו אנחנו מרגישים תקועים ולא מסוגלים להתקדם.

אי ודאות לגבי התוצאות: אי ידיעה מה יהיו ההשלכות של החלטה עלולה ליצור היסוס. אנחנו עלולים לדאוג לגבי הסיכונים ואי הוודאות הקשורים לבחירות שונות, מה שהופך את זה למאתגר להתחייב להחלטה.

ערכים ואמונות אישיות: כאשר החלטה מתנגשת עם ערכי הליבה או האמונות שלנו, היא עלולה ליצור קונפליקט והיסוס פנימיים.

חוסר ביטחון עצמי: ביטחון עצמי נמוך או ספק עצמי עלולים לעכב קבלת החלטות. חלק מאיתנו מפקפקים ביכולתם לעשות את הבחירה הנכונה או שדואגים איך אחרים יתפסו את ההחלטה שלהם.

רצון להימנע מעימות או אכזבה: לפעמים אנחנו מהססים לקבל החלטה כי אנחנו חוששים שהיא תוביל לעימות עם אחרים או לאכזבה מעצמנו או מאחרים. במקרה כזה אנחנו עשויים לתעדף שמירה על הרמוניה או הימנעות מעימות על פני בחירה ברורה.

קושי בתיעדוף: קושי בתיעדוף יעדים או ערכים יכול להקשות על קביעת האופציה המתאימה ביותר לצרכים ולשאיפות שלנו. ללא תחושה ברורה של מה החשוב ביותר, קבלת החלטות יכולה להרגיש חסרת כיוון.

לחץ או ציפיות: תחושת לחץ ממקורות חיצוניים, כמו נורמות חברתיות, ציפיות משפחתיות לחץ חברתי או השפעתם של אחרים יכולים להוסיף מורכבות ולחץ לתהליך קבלת ההחלטות ולהגביר את ההססנות שלנו.

חשיבה יתרה: לפעמים אנחנו נתקעים בחשיבה יתרה ובניתוח כל היבט של החלטה, או התחשבות ביותר מדי משתנים מה שמוביל לחוסר החלטיות והיסוס.

גורמים רגשיים: רגשות כמו חרדה, לחץ או רגשות סותרים עלולים להעיב על כושר השיפוט ולהקשות על קבלת החלטה.

שנאה/פחד מסיכון: יש בינינו ששונאים או פוחדים מסיכונים, מה שמוביל אותם להסס כאשר הם מתמודדים עם החלטות שיש בהן אי ודאות או סיכונים פוטנציאליים.

מה יכול לסייע לנו לא להיתקע בקבלת ההחלטה?

כשאנחנו בוחרים על סמך ההיגיון, חשוב לנו קודם כל, שהמידע והנתונים הנדרשים, יהיו זמינים לנו גם אם זה דורש מאיתנו תחקיר. כאן יכולות לצוץ שתי בעיות:

הבעיה הראשונה – מה קורה כשאין לנו מספיק זמן לאסוף נתונים? כשאנחנו חייבים לקבל מהר החלטה נכונה אבל המידע שבידנו לא שלם ואין לנו זמן לאסוף את החסר? או שהסיטואציה מורכבת מדי וניתוח רציונלי הופך למאתגר? במצבים הללו אנחנו מרגישים שהיינו שמחים אם היה לנו "משהו" שהיה עוזר לנו להרגיש טוב יותר, בטוח יותר… שיאפשר לנו לקבל החלטה נכונה.

הבעיה השנייה: כל המידע האפשרי נמצא בידנו… אבל אנחנו נתקעים בהתחבטות והתלבטות ולא מסוגלים לבחור אופציה. במקרה הזה היינו שמחים אם אפשר היה להסיר את החסימה שמפריעה לנו וגורמת לכל ההיסוסים וההתחבטויות.

איך אפשר לפתור את הבעיות הללו?

הפתרון לבעיה הראשונה – להוסיף גם מידע מהאינטואיציה. כשאין לנו מספיק זמן לאסוף נתונים ולעשות תחקיר…נתקשה לעבור לשלב השני בלי מידע להסתמך עליו. ברור לנו הגיונית שלא נוכל לחפש כמו שהיינו רוצים… אך גם ברור לנו שהבחירה שלנו חייבת להסתמך על משהו. האינטואיציה היא המענה. היא תיתן לנו מידע מאד חשוב מיידית… מידע שיכול לעזור לנו לקבל את ההחלטה הנכונה. גם כשהסיטואציה מורכבת.
הפתרון לבעיה השנייה – טיפול באמונות מגבילות. כשמשהו חוסם בעדנו לבחור ולהתקדם זה לרוב יושב על אמונה כלשהיא שיושבת בתת המודע ועוצרת בעדנו מלהחליט. ברגע שנזהה אותה ונחליף אותה במעצימה… זה יפתח את המחסום ונוכל לבחור.

גם בחירה על סמך האינטואיציה יכולה לגרום לנו להסס ולהתעכב מלבחור…
סיבה ראשונה – אנחנו לא בטוחים בעצמנו וביכולות שלנו
סיבה שנייה – אנו מושפעים מדי מלחצים חיצוניים.

גם במקרים הללו טיפול באמונות מגבילות יסייע מאד. בנוסף, חיזוק הביטחון והעצמי והערך העצמי יאפשרו לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו, עם היכולות שלנו ולבטוח במידע שאנחנו מקבלים… ובהחלטה שנקבל.

השיטה שיכולה לתת לנו מענה לבעיות הללו היא שיטת סילבה.

מהי שיטת סילבה?

שיטת סילבה למי שטרם הכיר, היא שיטה לעזרה עצמית והתפתחות אישית שפותחה ע"י חוזה סילבה חוקר אמריקאי, ונלמדת כיום ב118 מדינות בעולם. היא מבוססת על הרעיון שלמוח יש את הכוח להוביל אותנו בהצלחה ליעדים שלנו אם נאמן אותו לכך. כדי לאפשר למוח שלנו לעבוד בצורה המיטבית שלו ולאפשר לו סביבה "רגועה"… אחד ממרכיבי הליבה של שיטת סילבה הוא להסיר כצעד ראשון את הסטרס והשפעותיו "מהמשוואה", להשיג מצב של מודעות נינוחה ובהירות מנטלית מוגברת, המכונה לעתים קרובות "רמת תודעה אלפא", שבה אנחנו יכולים:

לנצל את כוח תת-המודע שלנו, כדי לבצע שינויים חיוביים (בהתנהגות, באמונות, בהרגלים).
להביא לאינטואיציה מוגברת.
לחדד את יכולות פתרון הבעיות וניהול המתחים.
לרפא את הגוף ולחזק את הבריאות.
לשפר את הזיכרון והריכוז.
לממש יעדים בתחום הכלכלי, חברתי, יחסים, בריאותי, אישי וכו'.
ולהביא לשיפור עצמי.

בשלב הבא אנו לומדים איך להשתמש בחמשת יכולותיו המופלאות של המוח כדי לממש את היעדים והמטרות שלנו – בהצלחה.

שיטת סילבה וקבלת החלטות

קבלת החלטות דורשת מהמוח להפעיל כישורים שונים, לכן כדי לקבל החלטה אנחנו זקוקים שהמוח שלנו יהיה במיטבו. חוזה סילבה ממציא שיטת סילבה גילה שכאשר נותנים למוח את סביבת העבודה לה הוא זקוק… הוא פועל במיטבו. סביבת העבודה האידאלית למוח היא סביבת עבודה ללא סטרס, כי המשבש העיקרי של תפקוד המוח הוא הסטרס. לכן דבר ראשון שלומדים בשיטת סילבה זה איך לטפל בסטרס: להפחית מתח, להשקיט את דעתנו ולהגיע למצב של רוגע.

הטיפול בסטרס נעשה במספר שלבים מקבילים:

ריקון כל הסטרס שהצטבר (להרחבה המאמר: איך לשחרר סטרס)
העלאת רמת הרגיעה והורדת רמת המתח (המאמרים: להירגע, איך להירגע מלחץ)
חשיבה חיובית (איך לחשוב חיובי, חשיבה חיובית)
טיפול באמונות מגבילות והחלפתן במעצימות (מאמר אמונות מגבילות)
סימן מיוחד למוח כדי לבלום את תגובת הסטרס ולהחליפה בתגובה רגועה (איך להרגיע את עצמי)

בעזרת הטיפול בסטרס אנו מספקים למוח סביבת עבודה מיטבית ומתאפשרת לו חשיבה בהירה יותר הדרושה לקבלת החלטות. בשלב זה אנו לומדים על 5 היכולות המופלאות של המוח ועל השימוש בהן כדי לקדם את המטרות שלנו, במקרה הזה: קבלת החלטות. (להרחבה ראו המאמר: מהי קבלת החלטות)

שיטת סילבה וקבלת מידע מהאינטואיציה כדי לקדם קבלת החלטות

הבנו שלפעמים אנחנו צריכים לקבל החלטות כאן ועכשיו ואין לנו אפשרות לאסוף מידע או להתייעץ. לפעמים הבעיה מורכבת מדי וגם הנתונים שאספנו לא מספיקים עבורנו כדי להחליט. ולפעמים בגלל אחת הסיבות שמנינו קודם (בסעיף: מה גורם לאדם להתחבט ולהתלבט כשהוא צריך לקבל החלטה?)… אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים ומהססים ולא בטוחים לגבי האופציה אותה אנו נוטים לבחור. בכל המקרים הללו אינטואיציה נותנת לנו את הפתרון.

כולנו נולדנו עם יכולת אינטואיטיבית (אצל כל אחד היא ברמה אחרת… ממש כמו שירה או ריצה)… אבל שכחנו, ככל שהפכנו יותר עירוניים ומודרניים, איך להשתמש באינטואיציה כדי לקבל מידע… והאינטואיציה יכולה לתת לנו מידע – שלא נוכל להשיגו דרך ההיגיון בשום צורה שהיא.

מה אינטואיציה יכולה לתת לנו בתהליך קבלת החלטות?
אם אנחנו מקבלים החלטה על דברים יומיומיים… אנחנו לא תמיד חייבים את האינטואיציה. הרבה דברים בעולם המודרני דורשים את ההיגיון ועלינו לדעת לחדד את השימוש בו (כי הוא כלי חשוב ביותר עבורנו) גם בחירה מוטעית היא חלק חשוב בלמידה בחיים. אבל כאשר אנו צריכים לקבל החלטות חשובות בחיים שיקבעו לנו את העתיד ואת המשך דרכנו… נרצה לקבל מידע מכל מקור אפשרי כדי להיות שלמים אחר כך עם ההחלטה. ואינטואיציה היא מקור מידע טבעי, שיש לכולנו מלידה, שמאפשר לנו להגיע למידע שלא נגיש בדרך הרגילה… ולכן חשוב מאד שנדע לקבל גם ממנה את המידע ולהוסיפו לכל מה שיש לנו.

מה מונע מאיתנו לקבל מידע מהאינטואיציה?
כמו כל דבר, שככל שהוא פחות נגיש וככל שהוא פחות מוכר… כך פחות בוחרים בו… אותו הדבר עם האינטואיציה. רבים רואים בה משהו שיש רק ליחידי סגולה ולכן רבים אפילו לא יודעים שיש אינטואיציה לכולנו… ויותר מכך שאפשר (כמו שירה או ריצה) לפתח אותה… ולקבל ממנה מידע.

גורם נוסף, שלא מאפשר לנו להקשיב למידע המגיע מהאינטואיציה הוא הספק במידע המגיע מהאינטואיציה. כשאנחנו מבצעים ניתוח קפדני באמצעות החשיבה הרציונלית, יש לנו על מה להסתמך: העובדות והמידע שאספנו בהקשר לנושא עליו אנחנו רוצים לקבל החלטה. אבל המידע מהאינטואיציה על מה הוא מסתמך? האם הוא באמת הגיע ממקור מהימן או שזה "ממני" מבוסס על הפחדים והחרדות שלי או התקוות ורצונות שלי? זאת השאלה החוזרת ונשנית אצל אנשים הנדרשים לקבל החלטה. וכשיש ספק… אין ביטחון, אין וודאות.

לכן חשוב מאד להתנסות בקבלת מידע אינטואיטיבי מחד ובפיתוח האינטואיציה מאידך. בצורה זו נקבל מידע ברור ואיכותי ונוכל להוסיף אותו למידע שכבר אספנו באמצעות החשיבה הרציונאלית שלנו, כדי לקבל החלטה נכונה.
שיטת סילבה מלמדת אותנו איך לפתח את האינטואיציה שלנו מהרמה שבה היא נמצאת לרמה גבוהה הרבה יותר (ממש כמו שמפתחים קול כדי לשיר טוב יותר, או מתאמנים בריצה כדי לרוץ מהר יותר). בנוסף אנו לומדים איך לקבל מידע מהאינטואיציה שיעזור לנו בקבלת החלטות בתחומים שונים בחיינו.

שיטת סילבה וטיפול באמונות מגבילות כדי לקדם קבלת החלטות

לפעמים הקושי לבחור אופציות קורה בגלל אמונה מגבילה אחת או יותר היושבת אצלנו בתת המודע. (מה הן האמונות המגבילות, היכן הן נמצאות וכיצד הן משפיעות עלינו ראו הרחבה במאמר "אמונות מגבילות"). כאשר אמונה ממש "קושרת לנו את הידיים" מגבילה אותנו ולא נותנת לנו לבחור ולקבל החלטה… רצוי עבורנו לטפל במחסום הזה.

בקורס של שיטת סילבה אנו לומדים איך לזהות אמונות מגבילות, איך לשחרר אותן ולשים אמונות מעצימות במקומן שעוזרות לנו לפתוח את הדלת ולהצליח לקבל החלטה.

שיטת סילבה וחיזוק הביטחון העצמי כדי לקדם קבלת החלטות

ביטחון עצמי הוא מרכיב חשוב בקבלת החלטות. אם אנחנו לא בטוחים בעצמנו ובכישורים שלנו לקבל החלטה… ניתקע בשלב השני וממש נתייסר. בשיטת סילבה אנו לומדים איך לחזק גם את הביטחון העצמי וגם את הביטחון ביכולות ובכישורים שלנו. עצם אימון המוח מאפשר לנו להיכנס לעולם המופלא של יכולות המוח העומדות לרשותנו, להשתמש בהן וליהנות מהתוצאות.

שיטת סילבה מציידת אותנו בארגז כלים עוצמתי כדי להצליח לקבל החלטה שנעמוד אחר כך מאחוריה… כך שיקל עלינו להתנהל ביום יום ובזמנים מיוחדים או קשים עם ההחלטות שנקבל.