מחקרים

הבסיס המדעי של שיטת סילבה

חוקרי המוח מעריכים כי במוחו של אדם בוגר התפתחו פחות מ- 10% מתאי העצב והקשרים האפשריים ביניהם.

המשמעות, מאגר עצום של יכולת מוחית אינו מנוצל. שיטת סילבה מלמדת כיצד לנצל יותר מהפוטנציאל הטמון במוח האדם. כידוע, המוח מייצר גלים חשמליים שונים. קיימים ארבעה סוגים של גלים: גלי ביתא, גלי אלפא, גלי תטא וגלי דלתא. בעקרון שיטת סילבה מבוססת על ניצול חכם של הפעילות החשמלית של המוח.

המוח מתפקד בכוח חשמלי של 25 וואטס (watts) ומיצר גלים שונים הניתנים למדידה בעזרת מכשיר האלקטרואנספלוגרף (.E.E.G ) הנס ברגר יצר את הכשיר הזה ב-1920.

ה -E.E.G בודק את הפעילות החשמלית של תאי המוח באמצעות אלקטרודות המחוברות לקרקפת. התוצאה מתקבלת בגרף, המסרטט את הגלים השונים שמאפיינים את פעילות המוח.

קיימים ארבעה סוגים של גלים, הנקראים: גלי ביטא, גלי אלפא, גלי טטא וגלי דלתא.

סילבה מיינד קונטרול ורמת תכונת החרדה

מאמר זה הוא תמצית של מחקר שנעשה במסגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהדרכתו של ד"ר משה אלמגור אשר אישר את פרסומו. המחבר מודה לד"ר קרלוס פייזר (אוניברסיטת חיפה) ולציפי ליבמן (אוניברסיטת ת"א) על הערותיהם התורמות.

כמו כן, מודה המחבר לארגון "סילבה מיינד קונטרול ישראל" ולבוגרי הקורס שהשתתפו במחקר:

סילבה מיינד קונטרול הינה שיטה לאימון שכלי המתבססת על הרפיה עם פיתוח ההחזיה (VISUALIZATION), הדמיון והאינטואיציה. במאמר זה נבדקה השפעת השיטה על רמת תכונת החרדה של האנשים מיד לאחר הקורס ולאורך זמן. נבדקו גם השפעתם של משתנים כגון מין, גיל, תרגול ומקצוע. התוצאות מאשרות את ההשערה כי הציון ברמת תכונת החרדה של האנשים לאחר הקורס ולאורך זמן הוא נמוך באופן מובהק מהציון ההתחלתי. נמצא כי למשתני התרגול, המין והגיל יש השפעה על השיפור בחרדה התכונתית של בוגרי הקורס.

למחקר בנושא

שיטת סילבה ואישיות

השפעת שיטת סילבה על הביטים שונים של האישיות, המחקר נערך במסגרת האוניברסיטה הקומפלוטנסה של מדריד. המחקר בדק את השפעת שיטת סילבה על היבטים שונים של האישיות, באמצעות שלושה מבחנים שונים.

במבחן הראשון, נמצא שיפור משמעותי בכל גורמי ההסתגלות. שתי כוכביות מצביעות על שיפור משמעותי מאד.

במבחן השני נבדקו 16 גורמי אישיות. ברובם נמצא שיפור משמעותי. למשל בכוח האגו, המסמל יותר שליטה רגשית ויציבות, חל שיפור מאד משמעותי.

המבחן השלישי, ניתן לראות שיפור משמעותי מאד בגורמים שנבדקו. כלומר, אנשים סגורים שיפרו את הסתגלותם החברתית ונעשו יותר פתוחים.

בגורם הנוירוטיות, המשתתפים סבלו פחות ממחלות פסיכוסומטיות, שיפרו את הביטחון עצמי והיו פחות מתוחים ומתוסכלים.

מחקר בנושא חרדה

נבדקים: 374 אנשים שעברו את הקורס לשליטה שכלית בארץ (259 נשים ו-115 גברים).
גיל הנבדקים: נע בין 16 ל-70 (לגברים: X= 37.76) (ולנשים X=38.15).
כלים: שאלון להערכת חרדה מצבית ותכונת חרדה (שחמ"ת) של שפילברגר (1970) בתרגומו העברי של טייכמן ומלינק.

מהלך המחקר:

שלב א': ביום תחילת הקורס הועבר שאלון השת"ח לכל המשתתפים מיד לאחר ההפסקה הראשונה ולפני הפעלת הטכניקות.
בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה ההתחלתית של המשתתפים.

שלב ב": שאלון השת"ח הועבר שנית ביום האחרון של הקורס מיד אחרי ההפסקה הראשונה.
בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה של האנשים מיד לאחר סיום הקורס.

שלב ג": המדידה השלישית נעשתה בפגישת הבוגרים. השאלון הועבר מיד לאחר ההפסקה הראשונה.
בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה של האנשים לאחר תקופה של 25 שבועות בממוצע (SD= 16.28) מתחילת הקורס.
נעשה מאמץ לאתר את האנשים שלא הגיעו לפגישת הבוגרים. 94 שאלונים נתקבלו דרך הדואר.

בגרף זה ניתן לראות את השינויים ברמת תכונת החרדה הממוצעת שחלו אצל בוגרי המיינד קונטרול במדידות השונות עבור שני המינים. נמצא הבדל מובהק בין המינים בחרדה ההתחלתית (לגברים: X= 43.87) לנשים: X= 46.80; t= 2.49; 0/01>P) ולכן הוחלט לעבוד בהמשך המחקר תוך התחשבות במין הנבדק ולנתח את התוצאות בנפרד לגברים ולנשים.

נמצא שהציון הממוצע ברמת תכונת החרדה של בוגרי המיינד קונטרול מיד לאחר הקורס, נמוך באופן מובהק מציונם ברמת תכונת החרדה ההתחלתית עבור שני המינים
כמו כן, נמצא שהשינוי ברמת תכונת החרדה נמשך לאורך זמן (לפחות 6 חודשים בממוצע לאחר הקורס). תוצאות אלו מתייחסות לאלה שהגיעו לפגישת הבוגרים או מילאו את השאלון בדואר, המהווים 69% ממדגם המחקד.

לאור התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי, אפשר לקבוע שהקורס מספק כלים יעילים להורדת החרדה התכונתית, וישנם רמזים שמעבר להשפעת משתנים מתערבים כגון מידת ההיענות, מוטיבציה, ציפיות וכדומה, יש לשיטה השפעה על רמת תכונת החרדה.
את המחקר המלא אפשר לראות בספר: "שיטת סילבה לשליטה שכלית" מאת חוזה סילבה ופיליפ מייל, הוצאת אור עם, 1987.