דאגה

לרבים מאיתנו יש דאגות רבות בתחומים שונים. לפעמים הדאגה שלנו היא בגלל מצב כלכלי בעייתי : מינוס בבנק, אולי חובות, הוצאות שגדלו פתאום מעבר להכנסות וכד'. לפעמים הדאגה שלנו היא בגלל מערכת יחסים זוגית, הורית או בעבודה שמכניסה אותנו להמון סטרס כל אימת שאנחנו עם אותו אדם ולפעמים רק כשאנו חושבים עליו. לפעמים הדאגה שלנו היא בגלל מצב בריאותי לא תקין שנכנס לחיינו ומעיב על השקט הנפשי. ולפעמים הדאגה צצה אצלנו בגלל עצמנו: איך נהיה? איך נראה? איך נצליח לעשות או לעבור את…? מה יהיה אם יגלו ש…? ועוד.

כך או אחרת הדאגות מכבידות עלינו מאד. הן תקועות לנו בראש 24/7 מכניסות אותנו לסטרס ואי שקט ומשבשות לנו את התפקוד מאוד.

מהי דאגה?

דאגה הינה מצב נפשי שמאופיין במחשבות שליליות מתמשכות ורגשות מוגזמים… לגבי בעיות עתידיות אפשריות או אירועים עתידיים שליליים. אצל כולנו המוח לא יכול להפסיק לחשוב על דברים רעים שעלולים לקרות, כאילו הוא תקוע בלולאה וחושב על כל הדברים שעלולים להשתבש לנו. רמה מסוימת של דאגה היא נורמלית – חלק ממנגנון ההישרדות של המוח, שעוזר לנו לצפות ולתכנן אתגרים עתידיים. אבל כאשר הדאגה מוגזמת וכרונית, היא כמו ענן קודר שתלוי לנו מעל הראש ומשפיע על הרווחה הרגשית והפיזית שלנו, באופן משמעותי לרעה.

איך נוצרת דאגה?

הדאגה "מותנעת על ידי אזור במוח שנקרא האמיגדלה. כאשר האמיגדלה חשה באיום, היא מאותתת לגוף להיות בכוננות, ואז מחשבות דאגה "נכנסות לפעולה" במטרה לעורר אותנו למצוא דרך לשמור על עצמנו. אפשר לחשוב על המוח שלנו כמו על כלב שמירה. כשהכלב רואה זר מתקרב לבית שלנו, הוא נובח כדי להזהיר אותנו. באופן דומה, המוח שלנו "נובח" עם מחשבות דאגה כאשר הוא חש בבעיה אפשרית… במטרה לשמור עלינו.

ממה דאגה נובעת?

דאגה נובעת מגורמים שונים ויכולה להיות מושפעת מגורמים פנימיים וחיצוניים כאחד. למשל:
דאגה בעקבות אי ודאות: כאשר מתמודדים עם מצבים או תוצאות לא בטוחות, אז הפחד מהלא נודע וחוסר היכולת לחזות או לשלוט באירועים עתידיים יכולים לעורר דאגה. גם מצבים הנתפסים כאיום לגבי הבטיחות האישית שלנו, לגבי בריאותנו, מצבנו הכלכלי או בעיה ביחסים… מעוררים מיד את מנגנון הדאגה.

דאגה מתעוררת גם אם נראה לנו שחווית-עבר שלילית עומדת להתרחש שוב, במיוחד אם היא אירוע טראומטי או אירוע מעיק. יש בנו מהפעם הקודמת שהחוויה קרתה, פגיעות מוגברת לנוכחות שלה… והפגיעות הזו מעירה מיד את אוטומט הדאגה. גם חשיבה חזרתית, מעין "שידור חוזר", בו אנו מנתחים מצבים או אירועי עבר לא נעימים שוב ושוב ובאופן עקבי… גורמים לנו להיתקע רק על מחשבות שליליות… שמובילים להגברת החרדה והדאגה.

נטייה טבעית לדאגה: אצל חלק מאיתנו הדאגה נובעת מנטייה טבעית לדאגה בגלל תכונות אישיות מסוימות או נטייה גנטית שיש לנו (לדוגמה, אנשים עם הפרעות חרדה או נטיות פרפקציוניסטיות).

חשיפה מתמדת לחדשות: בעולם המודרני החשיפה המתמדת לחדשות ולרשתות החברתיות גורמת לצריכה מוגזמת של מידע שלילי או מעורר פחד ומגבירה את הדאגה.

מעברים ושינויים בחיים: כמו תחילת עבודה חדשה, מעבר דירה, חתונה, לידה, מוות, פיטורין וכו', יכולים לעורר בנו דאגה. אצל חלק בגלל אי הוודאות, אצל אחרים בגלל יציאה מאזור הנוחות ואי רצון לשנות. דאגה מתעוררת גם ציפיות אישיות גבוהות: כשאנו מציבים ציפיות אישיות גבוהות לעצמנו וחשים לחץ לעמוד בציפיות הללו. הפחד מכישלון, מאכזבה של אחרים או מאי עמידה בסטנדרטים האישיים שקבענו… יוצרת דאגה וספק עצמי.
דאגה כהתנהגות נלמדת: דאגה יכולה להיות גם התנהגות נלמדת. אם אנחנו גדלים בסביבה שבה דאגה נפוצה או שהיו לנו דמויות משמעותיות בחיינו שהיו מודאגות, אנחנו עלולים לאמץ דאגה כמנגנון התמודדות.

כיצד דאגה משפיעה על הבריאות הנפשית?

כשיש דאגה שצצה ונעלמת פה ושם… זאת חוויה לא נעימה, אבל לא דבר שצריך להדאיג אותנו. אולם כשדאגה מתמשכת ומסרבת להעלם… היא הופכת ל"דאגה כרונית" וזה… כבר משפיע עלינו מאד. דאגה יוצרת חוסר שקט, עצבנות, קשיי ריכוז והרגשה על "הצפה"…

השפעה על דפוסי החשיבה: דאגה משפיעה גם על החשיבה שלנו. בזמן שאנו דואגים דפוסי החשיבה שלנו נעשים שליליים. כשאנחנו דואגים יתר על המידה אנו מוצאים את עצמנו עסוקים בחשיבה קטסטרופלית, מדמיינים את התרחישים הגרועים ביותר ומצפים לתוצאות שליליות. לפעמים זה יכול לקבע תחושות של חרדה, חוסר תקווה והערכה עצמית נמוכה. בנוסף לכל זה, דאגה מוגזמת עלולה לגרום לנו גם לתפקוד קוגניטיבי לקוי. זה יכול להקשות על ריכוז, קבלת החלטות ופתרון בעיות ביעילות. היא יכולה גם לשבש את הזיכרון והקשב, ולהוביל לירידה בביצועים בלימודים או בעבודה.

דאגה משפיעה על מצב הרוח: זה שכל הזמן מהרהרים ללא הפסקה ועסוקים בדאגות, גורם לתחושות של עצב, חוסר תקווה וירידה בעניין בפעילויות, שפעם נהנו מהן מאד.

דאגה כרונית, יכולה לתרום להתפתחות או להחמרה של הפרעות מצב רוח כמו דיכאון… וגם על ההתפתחות או ההחמרה של מצבים נפשיים כמו הפרעת חרדה כללית (GAD). אנשים עם GAD חווים לעתים קרובות דאגה מוגזמת ומתמשכת לגבי היבטים שונים של חייהם, כמו: עבודה, בריאות, משפחה או כספים. המצב הזה בו כל הזמן דואגים, מוביל למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד היומיומי.

דאגה גורמת להפרעות שינה:. זה בא לידי ביטוי בקשיי הירדמות או התעוררויות באמצע השינה מבלי יכולת לחזור לישון. חוסר שינה מתמשך, יכול לתרום עוד יותר לעייפות, לעצבנות ולקשיים בוויסות מצב הרוח.

דאגה מוגזמת משפיעה חברתית ובין אישית. היא עלולה להלחיץ ​​מערכות יחסים ואינטראקציות חברתיות. היא גורמת לנו להיות מודעים יותר לעצמנו, מכונסים חברתית, ומהססים לעסוק בפעילויות או באירועים חברתיים בגלל פחד ודאגה.

כיצד דאגה משפיעה על הבריאות הגופנית?

דאגה מוגזמת עלולה לגבות מחיר מהרווחה הפיזית שלנו:

• מתח וכאב בשרירים: דאגה כרונית יכולה לגרום למתח שרירים בכל הגוף, ולהוביל לאי נוחות ולכאב. מתח זה משפיע בדרך כלל על הצוואר, הכתפיים והגב, ותורם לכאבי ראש, מיגרנות וכאבי שרירים.
• מערכת חיסונית מוחלשת: מתח ודאגה ממושכים מדכאים את המערכת החיסונית, והופכים אותנו לרגישים יותר לזיהומים ומחלות. זה יכול לגרום להצטננות תכופה יותר, שפעת וזיהומים אחרים.
• בעיות עיכול: דאגה יכולה לשבש את מערכת העיכול, ולהוביל לתסמינים כמו כאבי בטן, הפרעות עיכול, ריפלוקס חומצי ושינויים בתיאבון. דאגה כרונית עשויה גם להחמיר מצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS).
• הפרעות שינה: דאגה יכולה להפריע לשינה ולשבש את דפוסי השינה הרגילים. נדודי שינה או קשיי הירדמות והתעוררויות משינה הם השלכות נפוצות של דאגה מוגזמת. איכות שינה ירודה יכולה לתרום עוד יותר לעייפות, שעלולה לפגוע בערנות שלנו ולהוות סכנה.
• בעיות לב וכלי דם: דאגה מוגזמת גורמת לנוכחות סטרס לאורך זמן. ההורמונים הקשורים לסטרס, קורטיזול ואדרנלין, מגבירים את לחץ הדם ואת קצב הלב. כשהסטרס הוא מתמשך בגלל הדאגה הכרונית… זה עלול להוביל ליתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) ולסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ.
• חוסר איזון הורמונלי: דאגה ומתח כרוניים עלולים לשבש את האיזון ההורמונלי בגוף. זה יכול להוביל לחוסר איזון בהורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, שיכולים להיות השפעות שליליות שונות על הגוף, כולל עלייה במשקל, הפרעות הורמונליות והפרעות במחזור החודשי אצל נשים.
• פגיעה בתפקוד הנשימה: דאגה מוגזמת עלולה להוביל לנשימה רדודה ומהירה ולהשפיע על תפקוד הנשימה: קוצר נשימה, לחץ בחזה, וסיכון מוגבר למצבי נשימה כגון אסטמה או החמרה של בעיות נשימה קיימות.

כיצד משפיעה הדאגה על התפקוד היומיומי?

דאגה מוגזמת יכולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי בדרכים שונות.

• קשיי ריכוז: כאשר מתחילה דאגה, זה הופך להיות מאתגר להתרכז במשימות העומדות על הפרק. מחשבות ועיסוקים חודרניים עלולים להקשות על מיקוד, מה שמוביל לירידה בתפוקה ובביצועים בעבודה או בלימודים ויכול להוות סכנה בפעילויות המחייבות ריכוז כמו נהיגה.
• פגיעה בקבלת החלטות: דאגה יכולה להעיב על כושר השיפוט ולהקשות על קבלת ההחלטות. כאשר הדאגה מוגזמת היא עלולה להוביל לחוסר החלטיות והיסוס כאשר עומדים בפני בחירה.
• דחיינות: דאגה מובילה לעיתים קרובות לדחיינות מכיוון שאנחנו עלולים להימנע או לדחות משימות עקב חשש מטעויות או דאגות לגבי התוצאה. זה יכול להוביל ללחץ מוגבר ולמעגל של דאגה והימנעות.
• השפעה על מערכות יחסים: דאגה כרונית יכולה להלחיץ ​​מערכות יחסים, אישיות ומקצועיות כאחד (עסוקים בדאגות ובפחדים, אין סבלנות לאחרים ואין יכולת להתנהג כדרך השיגרה…) דבר שמוביל לאי הבנות, תקשורת מתוחה וירידה באינטימיות.
• נסיגה חברתית: דאגה מוגזמת עלולה לגרום לנו להסס להיות פעילים חברתית או לתקשר עם אחרים, כי אנחנו יותר מודעים לעצמנו לדאגה ולפסימיות שאנו חווים. הפחדים משיפוט או ביקורת עלולים להוביל לנסיגה חברתית ולבידוד.
• הפחתת הנאה ומעורבות: דאגה מוגזמת מפחיתה את היכולת לחוות שמחה ולעסוק באופן מלא בפעילויות שפעם היו מהנות. היא מורידה את תחושת ההנאה בחיי היומיום ומחוויות חיוביות.

לכן, חיוני לטפל בדאגה מוגזמת ולחפש תמיכה מתאימה כדי להחזיר את השליטה על התפקוד היומיומי.

כיצד ניתן לטפל בדאגה?

בדאגות מטפלים בצורות שונות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, מדיטציה ותרגילי נשימה, שינויים באורח החיים (כמו: פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, תזונה מאוזנת וטכניקות לניהול מתחים כמו ניהול זמן ופעילויות טיפול עצמי) ובמקרים מסוימים תרופות (תרופות נוגדות חרדה או תרופות נוגדות דיכאון כדי לסייע בניהול דאגות יתר).

השיטה שאנו ממליצים, היא השיטה הטבעית – להשתמש ביכולות המוח שיש לכל אחד מאיתנו כדי לטפל בדאגה ולחזור לחוש רגיעה ורווחה. והשיטה שמקנה לנו את הגישה הטבעית הזו היא שיטת סילבה.

שיטת סילבה לטיפול בדאגה

שיטת סילבה, היא שיטה להתפתחות אישית ולשיפור עצמי שפותחה ע"י חוזה סילבה בשנות ה-60, ונלמדת כיום ב118 מדינות בעולם. היא מבוססת על הרעיון שלמוח יש את הכוח להוביל אותנו בהצלחה למה שחשוב לנו כדי שיהיה לנו טוב יותר בחיים. שיטת סילבה מלמדת בין היתר, איך להשיג מצב של מודעות נינוחה ובהירות מנטלית מוגברת, המכונה לעתים קרובות "רמת תודעה אלפא", שבה אנחנו יכולים לנצל את כוח תת-המודע שלנו כדי לבצע שינויים חיוביים (בהתנהגות, באמונות, בהרגלים), להביא לאינטואיציה מוגברת, לחדד את יכולות פתרון הבעיות וניהול המתחים, לרפא את הגוף ולחזק את הבריאות, לשפר את הזיכרון והריכוז ולהביא לשיפור עצמי. מתרגלים רבים של שיטת סילבה מדווחים כי חוו מגוון יתרונות כולל אנרגיה וחיוניות מוגברות, שינה משופרת והפחתת מתח חרדה ודאגה.

מהם השלבים לטיפול בדאגה על פי שיטת סילבה?

דאגה מעוררת מתח והמתח מעצים את הדאגה. לכן במצב של דאגה המוח שלנו לא עובד בצורה המיטבית שלו, כי סטרס הוא האויב מספר 1 של המוח. לכן בשיטת סילבה בשלב הראשון להתמודדות עם דאגה:

• אנו יוצרים עבור המוח את הסביבה הטובה ביותר עבורו – סביבה ללא סטרס. סטרס הוא דבר שמצטבר. גם אם חזרנו לרגיעה לאחר מצב של דאגה ולחץ, הוא נשאר אגור בגוף, וגורם להפרעה רצינית בתפקוד ולהחרפה בתגובה שלנו (ראה מאמר להירגע). לכן חשוב מאד לדאוג "לרוקן" מתוכנו את הסטרס הזה שהצטבר. יש טכניקה מאד אפקטיבית וקלה ליישום שלומדים אותה כבר בתחילת הקורס של שיטת סילבה שמאפשרת לנו לרוקן מתי שנרצה את הלחץ שצברנו במהלך היום או בעקבות אירוע מלחיץ שחווינו ולחוות רגיעה אמיתית.
• שנית לומדים בשיטת סילבה להוריד את רמת המתח ולהעלות את סף הרגיעה. ע"י טכניקות ספציפיות של תכנות ורגיעה אנחנו מאמנים את המוח להעלות באופן עקבי את רמת הרגיעה ולהוריד במקביל את רמת המתח והלחץ. ככל שסף המתח יותר גבוה תגובת הדאגה שלנו יותר עוצמתית ולהפך.
• בשלב הבא בשיטת סילבה אנו מתרכזים בצורת החשיבה שלנו ולומדים להפוך אותה לחשיבה חיובית, כי חשיבה חיובית מושכת רגיעה, שמחה, בהירות, מיקוד והפחתת דאגה. מצב דאגה מאופיין ב"מרתון" מחשבות שליליות. בעזרת החשיבה החיובית אנו יכולים לעצור את הרצף הזה ולאפשר למחשבות חיוביות ואופטימיות להכנס.
• במקביל, אנו מתרכזים באמונות שלנו. דאגה מושתתת על מחשבות ואמונות שליליות ודימויים מפחידים. כל ניסיון לשלוט במחשבות הללו יכול לגרום רק שהתדירות שלהן ועוצמת ההשפעה שלהן תתגבר. לכן בשיטת סילבה לומדים מחד לבטל את כוחן של המחשבות הללו שקופצות לנו לראש… ומאידך לזהות את האמונות הללו שהשתרשו בתת-המודע, "לעקור" אותן ו"לשתול" חדשות חיוביות במקומן. כאשר אנו לומדים כיצד לוותר על האמונות שהן מקור הדאגות שלנו, ומטמיעים במקומן אמונות מעצימות ומרגיעות… נהיה מסוגלים ליצור את חווית החיים שלנו בכיוון הרצוי לנו, למרות הנסיבות. נוכל להרגיש חופשיים וללא דאגה או חרדה.
• בנוסף באמצעות שיטת סילבה, נלמד סימן מיוחד למוח שיאפשר לנו במצב של דאגה בלתי נשלטת לבלום את האוטומט של הדאגה ולהיות מסוגלים לבחור תגובה אחרת בריאה יותר. ברגע שהאמיגדלה נותנת איתות, מופעל אוטומט הדאגה. ברגע שהאוטומט מופעל אנחנו נכנסים לסוג של "חוסר הכרה" ופשוט רק מגיבים (בהתאם לאוטומט). חוזה סילבה (ממציא השיטה) יצר סימן מיוחד למוח, מעין בלם/ "ברקס" שברגע שאנחנו מפעילים אותו… הוא עוצר מיד את האוטומט… מעביר את המוח ל"רמת תודעה אלפא" (להרחבה קראו המאמר גלי אלפא) שמאפשרת למוח לחשוב בצורה המיטבית שלו ולקבל החלטה איך לטפל במצב. ואם אנחנו "טיפוסים דאגניים" נוכל בעזרת סימן זה, לעזור להכחיד את אוטומט הדאגה הלא יעיל וליצור אחר בריא יותר.

  המוח שלנו הוא כמו מחשב על, עם יכולות אדירות שרק מחכות להתגלות. קורס בסיסי בשיטת סילבה יפתח לכם צוהר לעולם חדש של אפשרויות, וילמד אתכם כיצד לרתום את כוח המוח שלכם לטובתכם.

  הצטרפו למיליוני אנשים ברחבי העולם שכבר נהנים מחיים טובים יותר:

  • הרפיה ושלווה: למדו טכניקות יעילות להתמודדות עם לחץ וחרדה.
  • שינוי אמונות מגבילות: התגברו על מחשבות שליליות ופתחו חשיבה חיובית.
  • הגשמת מטרות: הגדירו יעדים ברורים ותכננו את הדרך להצלחה.
  • חיבור לתת המודע: גלו את הפוטנציאל האישי הטמון בכם.
  • פיתוח האינטואיציה: קבלו החלטות נכונות יותר וסימכו על תחושת הבטן שלכם
  • בריאות מיטבית: שמירה על בריאות תקינה

  בקורס תלמדו:

  • טכניקות הרפיה עמוקות: השתחררו מהסטרס והגיבו ברוגע.
  • חשיבה באלפא: רמת מודעות מיוחדת המאפשרת חשיבה אחרת וגישה לתת המודע.
  • חשיבה חיובית: למדו לחשוב חיובי ושנו את האמונות שלכם ממגבילות למעצימות
  • שיפור הזיכרון והריכוז: זיכרו דברים בקלות רבה יותר והתמקדו במשימות.
  • חיזוק האינטואיציה והיצירתיות: פתחו פתרונות חדשניים וחשיבה מקורית.
  • להפעיל את המוח המרפא: שפרו את הבריאות, זרזו החלמה והפיגו כאבים.
  • תכנות חלומות: תזמינו חלום כדי לפתור בעיה או אתגר.
  • תקשורת סובייקטיבית: איך להעביר מסר למישהו אחר בלי לדבר איתו.
  • הדמיות מודרכות: עשו שימוש בכוח הדמיון להשגת מטרות.

  הקורס מתאים לכולם:

  • אנשים המעוניינים לשפר את איכות חייהם.
  • מי שרוצה להצליח באתגרים שונים או לפתור בהצלחה בעיות.
  • אנשים שרוצים לשפר את הבריאות ולהתגבר על כאבים פיזיים.
  • מי שרוצה מערכות יחסים טובות עם יקיריו, עם עצמו, עם כסף ועם אחרים
  • כל מי שרוצה להגשים חלומות ולפתח את הפוטנציאל האישי שלו.
  • כל מי שמעוניין לחיות ברווחה ולממש את היעוד שלו.

  אל תחכו, הירשמו עוד היום לשיחת התאמה אישית ללא עלות!