לא תמיד אנחנו מקשרים בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שהגוף שלנו מנסה לומר. אבל מתחת לפני השטח הכל מחובר. סטרס הוא לא רק מצב רגשי או מחשבתי. הוא תהליך שלם, עמוק, אשר משפיע על מערכות הגוף בצורה ישירה. ברגע שמופיע אצלנו הסטרס, השרירים מתכווצים, הדופק מואץ, הנשימה הופכת לשטחית, והמערכת החיסונית מפסיקה זמנית לרפא. אם הסטרס בא לעיתים רחוקות ונעלם… אנחנו מתייחסים לכך כחלק מהחיים.
אבל אם הסטרס הוא ממושך, משהו שמלווה אותנו כמו צל 24/7… אז לאחר התקופה הראשונה, שהוא מאד מפריע לנו… אנחנו "מתרגלים" אליו וממשיכים בשגרת החיים, עובדים, דואגים, מתמודדים… אבל הגוף… הגוף סופג את המחיר. פתאום מופיעים כאבים בלי הסבר רפואי, עייפות שנמשכת גם אחרי מנוחה, ירידה בריכוז או תחושת כובד כללית…
כל אלה לא תקלות מקריות. אלו אותות. הגוף מבקש שנקשיב לו. אבל אם למרות הסימנים, אנחנו ממשיכים הלאה… מפעילים כוח רצון, מדחיקים תחושות, מנסים להספיק עוד… מגיע הרגע שבו משהו בפנים נעצר. לפעמים זו תשישות ממוטטת, לפעמים חוסר שקט שמשאיר את כל העצבים שלנו חשופים ולפעמים זו מחלה, שאי אפשר עוד להתעלם ממנו.
כאן בדיוק מתבהרת ההבנה: שחרור מסטרס, כמו גם ריפוי אמיתי, לא יכול להגיע רק מבחוץ. הוא מתחיל כאשר אנחנו מסכימים להקשיב. להכיר בקשר שבין גוף, נפש ותודעה. להבין שלא מדובר במנגנונים נפרדים, אלא במערכת אחת חיה, מגיבה, שזקוקה להרמוניה. לטפל בסימפטום אחד לא מעלים את השני, לא מחזיר את האיזון.
בדיוק מהמקום הזה מציעה שיטת סילבה גישה אחרת. לא פתרון רגעי, אלא דרך עמוקה איך לאפשר למוח, לגוף וללב לחזור לאיזון. איך להתחיל תהליך שבו השחרור מהסטרס הופך לחלק מאורח חיים, ולא רק תגובה למשבר. לאורך המאמר נבין כיצד השיטה הזו הופכת את ההקשבה הפנימית ליכולת מעשית, כזו שמובילה לריפוי מבפנים.
ביטויים יומיומיים כמו “אני גמור מהלחץ” "הלחץ הזה עושה אותי חולה" נשמעים כמעט כמו קלישאה. אבל מאחורי המשפטים האלה מסתתרת אמת עמוקה. סטרס אינו רק תחושת לחץ רגעית או תחושת עומס נפשי. זהו מצב פיזיולוגי שבו הגוף נכנס למצב כוננות לשרוד איום שהגיע, לעיתים לאורך זמן.
כשמצב הכוננות הזה הופך לשגרה, המערכות הפנימיות מתחילות להיחלש. כלפי חוץ ממשיכים לתפקד: לעבוד, להספיק לעשות הכל, לדאוג לכולם. אבל בפנים, משהו נשחק. הגוף מאותת בצורות שונות: ירידה באנרגיה, כאבים חוזרים, דלקות לא מוסברות, קושי להירדם, תחושת עייפות שאינה נעלמת. גם הנפש מאותת ע"י: חרדה, דכדוך, או חוסר יכולת ליהנות ממה שפעם היה מובן מאליו.
כאשר זה קורה, מה שאנחנו הכי רוצים לדעת זה: איך לשחרר את הסטרס באמת? לא רק להרגיע רגעית, אלא לא לאפשר לו להשתלט ולשבש לנו את האיזון. להבין איך למנוע את השחיקה מלכתחילה. איך ליצור מרחב פנימי שבו הגוף לא מתמודד שוב ושוב עם איום מדומה, אלא פועל מתוך רוגע, שקט וביטחון.
זו בדיוק הנקודה שבה נכנס לתמונה הריפוי העצמי (הנפשי והפיזי) והמפתח לכך טמון לא רק בהתנהלות, אלא גם בתודעה.
החיים המודרניים לא נתנו לנו ברירה. הלחץ לא הגיע מבחירה אישית, אלא מתוך מציאות שמעצבת קצב, דרישות וציפיות גבוהות. למשל: בעבודה, בבית, מול הסביבה ולעיתים גם מול עצמנו. הרצון להספיק, להוכיח, להיות תמיד זמינים ונוכחים… בעצם יצר עבור רבים מאיתנו שיגרת תפקוד מתמשכת, כמעט בלי הפסקה.
בכל זאת, גם אם לא בחרנו בלחץ הזה עדיין יש בידינו אחריות. לא על עצם קיומו של הלחץ, אלא על האופן שבו אנחנו מתמודדים איתו. האחריות שלנו היא להכיר בכך שאנחנו מושפעים ממנו, שאנחנו נשחקים בגללו. אחריות לעצור, ולו לרגע, כדי לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת מקשיבים לגוף, לרגש, לקצב הפנימי שלנו.
הבחירה לעצור היא לא חולשה, אלא תבונה. היא רגע שבו אנחנו בוחרים בבריאות שלנו, לא כתגובה למשבר אלא כבחירה מודעת, שקטה ואכפתית. והבחירה הזו, גם אם היא קטנה היא כבר התחלה של ריפוי.
סטרס כשלעצמו אינו בהכרח דבר שלילי. במינון מדוד, הוא עשוי לחדד את הריכוז, להניע לפעולה, לעורר תגובה מהירה במצבים הדורשים זאת. זהו חלק טבעי ממנגנוני ההישרדות שלנו.
אבל כאשר המתח אינו מרפה, כשהגוף והנפש מצויים בהפעלת יתר יומיומית ללא הפסקה אז הסטרס מאבד את תפקידו ההגנתי והופך לעומס מתמשך. במצב כזה, הוא כבר לא מעודד עשייה אלא שוחק את היכולת להתמודד.
הסימנים הראשונים לכך עדינים: עייפות מתמשכת, ירידה במוטיבציה, תגובות רגשיות חזקות מהרגיל, או קושי להירדם גם כשאנחנו מותשים. אם לא נקשיב בזמן אז הגוף ימשיך לשלוח איתותים. הוא יזכור את מה שאנחנו מנסים להדחיק… ובסופו של דבר, הוא גם ידבר בין אם נרצה לשמוע ובין אם לא.
לא מעט אנשים מחפשים דרך להשתחרר מהסטרס שמלווה את חיי היומיום. לעיתים מנסים לנוח, לקחת חופש, להאט את הקצב ואלה אכן צעדים חשובים. אבל שחרור עמוק באמת של סטרס לא נובע רק מהפסקה חיצונית.
הוא מתרחש כשאנחנו לומדים לאמן את המוח לשנות את הדרך שבה הוא מגיב ללחץ. כאשר מתפתחת בתוכנו היכולת לזהות את הרגע שבו העומס מתחיל להשפיע ולבחור במקום להתעלם או לדחוק הצידה, להגיב אחרת. היכולת הזו אינה נולדת ביום אחד. היא נבנית בתהליך. תהליך הכולל תרגול, למידה הדרגתית, ובעיקר אימון של המוח לייצר מרחב פנימי יציב, שקט, שמאפשר לתודעה לפעול ממקום אחר.
שם מתרחש השינוי – לא במציאות החיצונית, אלא באופן שבו אנחנו פוגשים אותה מבפנים.
שיטת סילבה לא מבטיחה חיים בלי סטרס. היא גם לא מדברת על שקט מוחלט, או על אשליה של איזון תמידי. היא מלמדת אותנו לפגוש את הלחץ ממקום חדש שמגיב לסטרס אחרת, שמגיב לסטרס בצורה בריאה. ממקום שבו אנחנו כבר לא נבהלים מהתגובה של הגוף. ממקום שבו המתח הוא לא אויב אלא סימן. ממקום שבו אנחנו לומדים לזהות את הרגע שבו הסטרס מפר את האיזון… ולבחור להגיב אחרת.
הכוח של השיטה טמון בפשטות שלה. שיטת סילבה עוזרת לנו להיזכר. בכוח שכבר יש בתוכנו. ביכולת שלנו להירגע מבפנים, גם כשבחוץ הכל רועש. היא מחזירה לנו את האפשרות להרגיש שקט פנימי, כזה שלא תלוי בנסיבות או באנשים סביבנו אלא בקשר הטבעי שבנינו מחדש עם עצמנו.
הדרך הזו כבר נלמדה על ידי אלפים בארץ ומיליונים ברחבי העולם. אנשים מכל תחום וגיל למדו שהם לא צריכים לחכות שמשהו יתאזן מבחוץ כדי להרגיש מאוזנים מבפנים. האם גם אתם מרגישים שזה הזמן? לא עוד להילחם. לא עוד להחזיק. פשוט ללמוד להרפות באמת.
כאשר המוח עובר למצב של רגיעה, הגוף נענה מיד. הנשימה מעמיקה, השרירים מתרפים, קצב הלב מתאזן והמערכות הפנימיות חוזרות לתפקוד טבעי. בתוך זמן קצר, משתנה לא רק ההרגשה אלא גם התחושה. משהו נפתח. אנחנו חשים יותר קלילות, יותר נינוחות, יותר חיבור לעצמנו. לא בגלל שהעולם בחוץ נרגע, אלא משום שמשהו בתוכנו התאזן. זו לא תוצאה של מאמץ, אלא של הקשבה. של תרגול עדין, מכוון, שמזמין את הגוף להגיב מתוך שקט. במקביל אנחנו מנקים את התודעה מכל מחשבה שמייצרת סטרס, מאפשרים לחשיבה חיובית ושקטה לתפוס שליטה. אנחנו גם מזהים מה בתת-המודע לחץ על הכפתור כדי שאחר כך נטפל בזה שלא יחזור. כך, השאלה “איך לשחרר את הסטרס” כבר לא דורשת מאבק אלא היא מקבלת תשובה שקטה, פנימית, אשר מבוססת על תנועה מבפנים ולא על שינוי מבחוץ.
ככל שממשיכים לתרגל את שיטת סילבה, מתרחש תהליך שקט אך עמוק. משהו בפנים משתנה. בהתחלה קשה להבחין אבל עם הזמן מתחילים לשים לב: הסטרס כבר לא משתלט באותה עוצמה, התגובה האוטומטית מאבדת מכוחה, ויש יכולת לעצור, לנשום, לבחור אחרת. המתח לא נעלם אבל הוא לא שולט. לאט לאט, גם הסביבה מבחינה. אנשים שואלים, מתפלאים: איך אפשר לשמור על רוגע גם כשקשה? ואז מבינים שהרוגע לא נובע מכך שהכל פשוט, אלא מכך שהתגובה הפנימית השתנתה. תחושת השליטה לא מגיעה מהעולם שבחוץ, אלא מהשקט שנוצר בפנים.
רוצים גם אתם לגלות את שיטת סילבה? המוח שלנו הוא כמו מחשב על, עם יכולות אדירות שרק מחכות להתגלות. קורס הדגל בשיטת סילבה יפתח לכם צוהר לעולם חדש של אפשרויות, וילמד אתכם כיצד לרתום את כוח המוח שלכם לטובתכם.
הצטרפו למיליוני אנשים ברחבי העולם שכבר נהנים מחיים טובים יותר:
בקורס תלמדו:
הקורס מתאים לכולם:
אל תחכו, הירשמו עוד היום לשיחת התאמה אישית ללא עלות!
אתר מונגש
אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.
סייגי נגישות
למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר
רכיב נגישות
באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.
WhatsApp us