מעריב "כולנו אירועי קוואנטום" מאת אירית צפרוני

מעריב - סגנון            

                                          
ד"ר רוברט סטון, איש בן 78 , נראה צעיר מגילו, מסתובב בעולם, מרצה על הפוטנציאל האנושי, מעביר סדנאות וסמינרים ב"שיטת סילבה". לא מכבר ביקר בישראל, העביר סדנה בת יום אחד שנשאה את השם המרתק "כוחו של הנס המטאפיזי". מכאן נסע להרצות באתונה, בלונדון ובמנצ'סטר, המשיך לסן פרנסיסקו ובחזרה הביתה, להוואי. עד המסע הבא. רק מלחשוב על כל השעות שהאיש הקשיש הזה מבלה באוויר, אפשר להתעייף.

ד"ר סטון מצידו נהנה מכל רגע. את הופעתו הרעננה והנמרצת הוא מייחס לעובדה, שאצלו, המודעות היא ששולטת על הגוף, ולא להיפך. "היום כבר ידוע הקשר בין גוף ונפש", הוא אומר, ומסביר שבמצב של מודעות ושליטה שכלית, אפשר גם לחולל נסים. ולמען כל אלה שלא כל כך מאמינים בנסים מטאפיזיים, יש לו סיפור קטן, מעין בדיחה עם פואנטה, שאיתה הוא פותח כל מפגש וסדנה.
וזה הולך ככה: לאיש אחד היה כלב מופלא שידע ללכת על המים (ראה מקרה ישו). יום אחד הזמין האיש את שכנו, לצאת איתו לאגם, לצוד ברווזים. בכל פעם שירה האיש בברווז שנפל לאגם, מיהר הכלב, ובריצה קלילה על פני המים, הביא את הברווז המת לאדוניו. ואילו השכן, רואה את הנס, ולא מגיב. בסוף לא יכול היה בעל הכלב להתאפק יותר, ושאל את השכן אם לא הבחין במשהו מוזר בכלב שלו. "כן", ענה השכן, "הוא פשוט לא יודע לשחות".

הדוגמא הזאת, חושב סטון, מבהירה את הבעיה שיש להרבה אנשים, שלא מסוגלים להבחין בנסים, גם אם הללו מתרחשים ממש מול עיניהם. "הכלב לא יודע לשחות", היא התשובה הסטנדרטית שמספק סטון לספקנים למיניהם. הוא מצידו לא מתכוון לשכנע אף אחד.
"יש אנשים", הוא מסביר, "שגם אם הם יראו במו עיניהם תופעה שמעבר להבנה שלהם, מיד הם יתרגמו את זה למשהו שהם מסוגלים להבין. עם אנשים כאלה אין טעם להתווכח".

ד"ר סטון, מאמין גדול בכוח המטאפיזי (העל חושי), הוא גם חסיד נלהב של הפיסיקה המודרנית. כשהוא מסתמך על תורת היחסות הכללית של אינשטיין, ועל תורת הקווטנטים ועיקרון האי-וודעות שבה, מביא סטון צרור דוגמאות המצביעות על השינויים שחלו בהבנת העולם: "על פי הפיסיקה המיושנת של ניוטון", הוא מסביר, "העולם החומרי מורכב משדות מחלקיקי חומר המופרדים בחלל ובזמן. על פי הפיסיקה המודרנית, העולם מורכב משדות אנרגיה שביניהם מתקיימים קשרים פנימיים, והם כוללים חלל וזמן".

מנקודת המוצא הזאת, של היות האדם "בבחינת אירוע אנרגטי הפעל בשדות האנרגיה מהם מורכב הקוסמוס", מסביר סטון את הקטע המטאפיזי: "כוח המחשבה ממלא את היקום ומה שנמצא מעבר לו, והוא מהווה חלק מהאינטליגנציה האוניברסלית. גופנו הוא חלק מגוף אוניברסלי, והוא משתנה ופועם יחד עם התהליך האוניברסלי".
על פי התפיסה הזאת, אנחנו לא קורבנות של שום דבר, גם לא של סבל ומחלות. אנחנו עצמנו אחראים על מראנו החיצוני ומצבנו הבריאותי, שלא לדבר על הרגשתנו. "חוקי הטבע הם לא אבסולוטיים. מוחו של האדם יכול לגרום להמרה ולשינויים בחוקי הטבע, מאחר ואנו שותפים יוצרים לתהליך".

ואם נדמה לנו שאנחנו ככה סתם נולדים, גדלים, מתבגרים ומתים, אז שיהיה ברור לכולם: "תמיד היינו קיימים ונמשיך להתקיים גם אחרי שייגמר לנו הגוף הפיזי. אנחנו לא בני אדם המנסים להפוך לרוחניים. אנחנו בגדר אירועי קוואנטום בשדות המאוחדים – יצורים רוחניים המנסים להפוך לבני אדם".

לד"ר סטון, איש מאד רגוע ותמיד במצב רוח מרומם, יש גם כמה עצות פשוטות וברורות לכל מי ששואף להכניס קצת אור ושמחה בחייו:
"התרועע רק עם אנשים חיוביים ונלהבים. הימנע מאנשים שליליים ופסימיסטים. אכול ירקות ופירות טריים, רצוי על כלים לבנים או בהירים. הדלק אורות. אל תשב בדירה חשוכה. לבש בגדים בהירים. תישן מספיק, רצוי על כלי מיטה בהירים. לפני השינה מלא את ראשך רק במחשבות חיוביות. עזור לאנשים אחרים להיהפך ליותר חיוביים".

ולפני שנמשיך בסיפורנו על ד"ר סטון, רק נבהיר את עניין התארים האקדמיים שלו, ששניים מהם לא כל כך מוכרים אצלנו. התואר האוניברסיטאי הראשון שלו. , ממש קונבנציונלי. ד"ר סטון, שבנעוריו הרחוקים שאף להיות מהנדס, הוא בוגר M.I.T היוקרתי (המוסד האמריקני המקביל לטכניון שלנו, ונחשב בתחומים טכנולוגיים מסויימים למוסד האקדמי הטוב בעולם).

את התואר השני שלו, במקצוע שנקרא "הפסיכולוגיה של המודעות", עשה ד"ר סטון הרבה שנים אחרי הראשון, כשכבר עסק בחקר המודעות והפוטנציאל האנושי. ואילו הדוקטורט שניתן לו רק לפני שנים ספורות, הוא בתחום איזוטרי למדי שנקרא "פיזוטרוניקס" – מילה שלא מופיעה בשום מילון אנגלי-עברי שבדקנו, אבל קשורה בחקר ובשימוש בתת-מודע. וחוץ מזה עוד נציין, שד"ר סטון, הוא גם חבר ב"מנסה" – ארגון בינלאומי לבעלי מנת משכל גבוהה במיוחד, איי.קיו. של 160 ומעלה, שהם בערך שני אחוז מכלל האוכלוסיה בעולם.

ד"ר סטון, הוציא עד היום 78 ספרים (כמניין שנותיו), שתורגמו ל-13 שפות. "עכשיו הוא גם עובד על ספר חדש, ה-79 במספר. הספר הזה, בניגוד לקודמיו הוא אוטוביוגרפיה של מחברו, ד"ר רוברט סטון. שם הספר , הוא אומר, יהיה "מפישר לפאשה". ד"ר סטון, יהודי ששמע בבית יידיש, משתמש במילה הידית, פישר (שעושה פיפי) , כדי לתאר את מצבו ההתחלתי בחיים (על הפנים), שהשתפר והפך להיות עם השנים, "פשאה (תואר תורכי שבא לתאר שליט כל יכול, שעושה מה שבראש שלו).

הייתי "פישר" הרבה שנים, הוא אומר, לא הייתי חברותי. פחדתי מאנשים. לא יכולתי אפילו לדבר עם בחורה, כזה ביישן הייתי. כשהתחלתי עם שיטת סילבה והמודעות עצמית, התחלתי להשתנות. איבדתי את רגש הנחיתות שלי. הגעתי למה שרציתי בחיים, ואני שמח ומאושר בחיי".
לשאלה האם יש או אין מקריות בחיים, והאם יש משמעות לדברים שהיא מעל ומעבר למה שאנחנו מבינים, עונה סטון: "אין לי תשובה. אני יכול רק לתת דוגמאות ושכל אחד ישפוט בעצמו". 

אחת הדוגמאות שלו, נוגעת לנשיאים האמריקנים, לינקולן וקנדי, ששניהם נרצחו במהלך נשיאותם. באנגלית, בשני השמות,(LINCOLN- KENNEDY) יש שבע אותיות בכל שם. לינקולן ניבחר ב-1860. קנדי ניבחר ב-1960. בשני המקרים היה מי שערער על חוקיות בחירתם. שניהם פעלו בנושאים הקשורים בזכויות האזרח. שניהם נרצחו ביום שישי, ובנוכחות נשותיהם.

לסגנים והיורשים של שניהם קראו ג'ונסון, והם היו דמוקרטים מהדרום. אנדרו ג'ונסון, נולד ב-1808. לינדון ג'ונסון , נולד ב-1908 . בוט, רוצחו של לינקולן, ואוסוואלד, רוצחו של קנדי, נרחצו בעצמם עוד לפני שהוגש נגדם כתב אישום. באנגלית, שמותיהם המלאים, ג'ון ווילקס בוט ולי הארווי אוסוואלד, הם בני 15 אותיות האחד.

גם שמות סגני הנשאים, שהחליפו את הנשאים שנרחצו, אנדרי ג'ונסון ולינדון ג'ונסון, הם בני 15 אותיות האחד. למזכירה של לינקולן, קראו קנדי, והיא הציעה לו שלא ילך אותו יום לתיאטרון, שם נורה על ידי בוט. למזכירה של קנדי, קראו לינקולן, והיא הציעה לו לא לנסוע אותו יום לדאלאס. האם זה רק מקריות מדהימה, או אולי שיעור עלום שיש ללמוד ממנו. רוברט סטון מציע: "יחליט כל אחד בעצמו, בהתאם לאמונותיו".

בפייסבוק

מתנה-תרגיל לרגיעה "הפסקת 12 הדקות"

לקבלת התרגיל מלא את הפרטים הבאים
מייל
שם
טלפון

התרגיל ישלח אליך לתיבת הדואר