סילבה מיינד קונטרול ורמת תכונת החרדה

 

רפי ליברמן

מאמר זה הוא תמצית של מחקר שנעשה במסגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהדרכתו של ד"ר משה אלמגור אשר אישר את פרסומו. המחבר מודה לד"ר קרלוס פייזר (אוניברסיטת חיפה) ולציפי ליבמן (אוניברסיטת ת"א) על הערותיהם התורמות. כמו כן, מודה המחבר לארגון "סילבה מיינד קונטרול ישראל" ולבוגרי הקורס שהשתתפו במחקר.


        


סילבה מיינד קונטרול הינה שיטה לאימון שכלי המתבססת על הרפיה עם פיתוח ההחזיה (VISUALIZATION), הדמיון והאינטואיציה. במאמר זה נבדקה השפעת השיטה על רמת תכונת החרדה של האנשים מיד לאחר הקורס ולאורך זמן. נבדקו גם השפעתם של משתנים כגון מין, גיל, תרגול ומקצוע. התוצאות מאשרות את ההשערה כי הציון ברמת תכונת החרדה של האנשים לאחר הקורס ולאורך זמן הוא נמוך באופן מובהק מהציון ההתחלתי. נמצא כי למשתני התרגול, המין והגיל יש השפעה על השיפור בחרדה התכונתית של בוגרי הקורס.


מבוא
הרפואה ההוליסטית עוסקת באדם בסביבתו ומתמקדת בריפוי מחלות ומניעתן. בריאות מוגדרת כמצב של הרגשה פיזית, שכלית ונפשית נינוחה, המותאמת לסביבה הטבעית והחברתית ולא כחוסר מחלה (1)

התיאוריה של תסמונת ההסתגלות הכללית (2), אומרת, שבכל ניסיון בחיים יש מידה  של מתח, אבל הגוף הבריא מסוגל להתמודד עם זה. אי-התמודדות עם דחק (STRESS) עלולה להביא למחלה, אשר משערים כי היא תוקפת את נקודת התורפה של האורגניזם. סלי (2) טוען, כי בנוסף על הקשר בין דחק למחלות, מזרזת רמה גבוהה של דחק את תהליך ההזדקנות.
ההרפיה היא הדרך הטובה ביותר להתגברות על הדחק, כי היא הגורם הפיזיולוגי הנגדי של מתח וחרדה (3). מספר שיטות כגון המדיטציה הטרנסצנדנטלית (4), מדיטציית הזן (5) וה-PROGRESSIVE RELAXATION  (6), גורמות להפחתה כללית של  רמת הדחק והחרדה.

שיטות אחרות כגון ה-SISTEMATIC DESENSITIZATION ,ה-AUTOGENIC TRAINING ׁ(7) והשליטה השכלית (MIND CONTROL) (8), משתמשות בדמיון המבוקר והמופעל במצב של הרפיה ככלי מרכזי להפגת המתח. חפה וברסלר (9) הראו, כי לדמיון המבוקר יש השפעות טיפוליות. ,

שיטת המיינד קונטרול, היוצאת מתוך ההשקפה ההוליסטית, היא טכניקה של אימון שכלי המבוססת על אותם עקרונות של הרפיה ודמיון מבוקר והמספקת טכניקות המכוונות לא רק להורדת הדחק, אלא גם לשיפור הבריאות ולפתרון בעיות. השיטה מלמדת איך ליצור קשר עם המוח באופן מודע כדי להגיע אל המטרות הרצויות בעזרת ה"תכנות" הנכון
.
מושג ה"תכנות" מרכזי בשיטה.
"לתכנת" פירושו לתת הוראה למוח כדי שיתעל את האנרגיה אל המטרה המוצעת (10) והיא המאפיין המיוחד של שיטת סילבה לשליטה שכלית: היא מאפשרת לאדם לחשוב במצב של הרפיה ולהשתמש בטכניקות ספציפיות של תכנות במצב זה למטרות מוגדרות. ההבדל בין מיינד קונטרול לבין טכניקות כגון היוגה והמדיטציה הטרנסצנדנטלית ממוקד בגישה הפעילה של האדם כשהוא נמצא במצב של הרפיה, באופי הטכני והמעשי של הטכניקות ובשימוש בכלים שמטרתם לפתור בעיות ספציפיות ולשמש כאסטרטגיה לפתרון בעיות בעתיד (10).

שיטת סילבה אינה היפנוזה, כי האדם יכול לתרגל את השיטה בעצמו. הוא נמצא במצב של מודעות ויש לו שליטה מלאה על עצמו בעת התרגול (8). מיינד קונטרול שונה מביופידבק, כי בנוסף על סיפוק טכניקות לפתרון בעיה ספציפית, מאפשרת השיטה לאדם לפתח אסטרטגיה שתעזור לו לפתור בעיות בהווה ובעתיד ללא שימוש במנגנוני משוב (FEEDBACK).

סילבה (8) טוען, כי טכניקות המיינד קונטרול  הן טכניקות של מדיטציה דינמית, המלמדות את האדם להפעיל את שכלו במצב של הרפיה וכך להשתמש במשאבים פנימיים לפתרון בעיות.
מחקרים הראו את השפעתה של שיטת סילבה על תכונות אישיות (10, 12, 13). דה שאו ושאוול (12) מדדו את השינויים במדדים אישיותיים של גברים ונשים שהשתתפו באחד הקורסים לפני הקורס ואחריו. הם מצאו שינויים מובהקים בחוזק האני, בביטחון העצמי, בכושר ההרפיה, ביוזמה ובאמון של אותם המשתתפים.
נערך מחקר בקרב תלמידי בית-ספר ובו נסדקו השינויים במשתני אישיות בעקבות הקורס. הבדיקות נעשו בשלושה מדגמים הלקוחים משלושה בתי ספר שונים בארה"ב: בית ספר "HALLAHAN" לבנות, בית ספר "LAWRENCEVILLE" לבנים ובנות ובית ספר "ST. FIDELIS" לבנים. המדידות נערכו בכל בתי הספר מיד לאחר הקורס.  ובתי-ספר "LAWRENCEVILLE" ו- ST. FIDELIS" נעשו בדיקות גם לאחר מספר חודשים (ארבעה וחמישה חודשים). בגל המדידות נמצאו הבדלים משמעותיים במשתני אישיות רבים(13) כפי שנמדדו ע"י HIGH SCHOOL PERSONALITY QUESTIONAIRE

תמיו (10) הגיעה למסקנה כי "שיטת סילבה השפיעה בצורה משמעותית על הורדת מידת הנוירוטיות, צמצום מידת ההפנמה, חיזוק כושר ההסתגלות, חיזוק האני, ביטול הנטייה לרגשות אשמה, שחרור ממתח ומתסכול ונטייה לאוריינטציה חברתית".

נעשה מחקר על השפעת השיטה על הדימוי העצמי של אמהות מובטלות במסגרת המוסד לשירות חברתי במישיגן (14). האמהות שהתנדבו להשתתף במחקר חולקו באופן רנדומלי לקבוצת הניסוי (קיבלו את הקורס לשליטה שכלית) ולקבוצת ביקורת. נמצא שיפור משמעותי בדימוי העצמי של האמהות בקבוצת הניסוי כפי שנמדד ע"י ה-TENNEESSE SELF CONCEPT SCALE  (TSCS). לא נמצא כל שינוי משמעותי בדימוי העצמי של האמהות שנכללו בקבוצת הביקורת.

המחקרים שהוזכרו בדקו את השפעת השיטה על משתני אישיות ודימוי עצמי. אין מחקר שבדק באופן ספציפי את השפעת השיטה על רמת תכונת החרדה, וזו הייתה מטרת המחקר הנוכחי.
חרדה היא "התגובה של הפרט למצב שהוא תופסו כמאיים עליו"(15). חרדה עלולה להתעורר ע"י גירוי חיצוני המהווה איום לאני או ע"י גירויים פנימיים, הגורמים לפרט לצפות סכנה (15). העקבות עבודותיהם של קטל ושיאר (16), פיתח שפילברגר (17) את התיאוריה על תכונת חרדה וחרדה מצבית.

תיאוריה זו טוענת, שהחרדה היא אמוציה בעלת מבנה דו-ממדי. ממד אחד הוא החרדה המצבית, שהיא חוויה חולפת של מצב אמוציונלי בלתי-נעים, המאופיין בתחושת מתח, דאגה, חשש ואי-נוחות. הממד השני, תכונת החרדה, מייצג את ההבדלים הבין-אישיים, ואפשר לראותו כפוטנציאל של האדם לחוות חרדת מצב ולהגיב במצבים הנתפסים כמאיימים בעלייה בחרדת מצב.

אנשים בעלי תכונת חרדה גבוהה רגישים יותר מאחרים בזיהוי גירויים מאיימים וחווים חרדה מצבית בתדירות ובעוצמה גבוהים יותר

בעלי רמת תכונת חרדה גבוהה גם נוטים להגיב בהתנהגויות לא-הסתגלותיות, כגון דאגה לגבי עצמם או לגבי המצב, ובמצבים מסוימים, הם אינם מסוגלים להתמודד עם הדחק בצורה מאורגנת (18).

אם שיטת סילבה תצליח להוריד את רמת תכונת החרדה של האדם, ייתכנו השלכות בחיזוק ההתנהגויות ההסתגלותיות.

במחקר זה נבדק, אם אפשר להוריד את רמת תכונת החרדה בעזרת המיינד קונטרול לא רק מיד לאחר הקורס, אלא גם לטווח ארוך, תוך התחשבות בהשפעתם של משתנים כגון מין, גיל, מקצוע ותרגול.

השיטה
נבדקים: 374 אנשים שעברו את הקורס לשליטה שכלית בארץ (259 נשים ו-115 גברים). גיל הנבדקים נע בין 16 ל-70 (לגברים: X=37.76, ולנשים X= 38.15) . למשתתפים מגוון  רחב של מקצועות.

כלים: שאלון להערכת חרדה מצבית ותכונת חרדה (שחמ"ת) של שפילברגר 1970)  (Spielberger C.D. et al., The State-Trait Anxiety Inventory (STAI)  Palo Alto, California, Consulting Psychologists Press, 1970* Spielberger C.D. et al., The State-Trait Anxiety Inventory (STAI)  Palo Alto, California, Consulting  Psychologists Press, 1970 בתרגומו העברי של טייכמן ומלינק (א), הוא שאלון לדווח עצמי המכיל 40 פריטים, מתוכם 20 פריטים מתייחסים לתכונת חרדה ו-20 לחרדה מצבית.

בשאלון המצבי מתבקש הנבדק לתאר את הרגשתו ברגע נתון, והפריטים מתמקדים על תיאור רגשי המתייחס לאפיוני החרדה (מתח, דאגה, עצבנות) ולרגשות הנעדרים במצבי חרדה (גריעה, שלווה, ביטחון).
הנבדק מתבקש לציין כיצד הוא מרגיש ברגע נתון ולדרג את הרגשתו בהתאם לארבע רמות עצמה: "כמעט אף פעם", "לפעמים", "לעיתים קרובות" ו-"כמעט תמיד". בשאלון התכונתי מופיעים פריטים כלליים יותר, המתייחסים לתיאור עצמי. הנבדק מתבקש לתאר את עצמו ביחס לפריטים השונים בהתאם לאותן רמות עוצמה בשאלון המצבי, אלא שהפעם הוא מתבקש להתייחס לעצמו כפי שהוא בדרך כלל.

נתונים על מהימנותו ותוקפו במסגרות שונות מובאים המדריך למבחן (א). במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשאלון לתכונת חרדה (שת"ח) בלבד, כי כוונת החוקר הייתה לבדוק, אם השיטה מסוגלת להשפיע על מאפיין יציב של האישיות, כגון רמת תכונת החרדה.
כדי לבדוק את השפעת התרגול על השיפור ברמת תכונת החרדה, צורפה שאלה לגבי תכיפות התרגול (פעם ביום, פעמיים ביום, שלוש פעמים ביום, לעיתים, לא מתרגל). הנבדקים חולקו למתרגלים (אלה שציינו שמתרגלים לפחות פעם ביום בממוצע) וללא-מתרגלים (אלה שציינו שהם לא מתרגלים או שמתרגלים לעיתים).
תרגול פירושו ביצוע תרגיל הרפיה הכולל טכניקות של מיינד קונטרול הנלמדות בקורס, בפרק זמן של חמש עד חמש-עשרה דקות, מפעם עד שלוש פעמים ביום. ובבתי הספר "לורנסוויל וסנט פידליס, נערכו בדיקות גם לאחר מספר חודשים (ארבעה וחמישה חודשים). בכל המדידות נמצאו הבדלים משמעותיים במשתני אישיות רבים.

השערות המחקר

1. ציון רמת תכונת החרדה מיד לאחר הקורס יהיה נמוך באופן מובהק בהשוואה לציון ברמת תכונת החרדה לפני הקורס.

2 .הקורס יהיה נמוך באופן מובהק בהשוואה לציון ברמת תכונת החרדה לפני הקורס.

3. ציון רמת תכונת החרדה מיד לאחר הקורס של אנשים המתרגלים לפחות פעם ביום  יהיה נמוך באופן מובהק מציון רמת תכונת החרדה של אלה אשר מתרגלים פחות מפעם ביום (בממוצע) או שאינם מתרגלים כלל.

4. ציון רמת תכונת החרדה שישה חודשים (בממוצע) לאחר הקורס של אנשים המתרגלים לפחות פעם ביום יהיה נמוך באופן מובהק מציון רמת תכונת החרדה של אלה אשר מתרגלים פחות מפעם ביום (בממוצע) או שאינם מתרגלים כלל.


מהלך המחקר

שלב א: ביום תחילת הקורס הועבר שאלון השת"ח לכל המשתתפים מיד לאחר ההפסקה הראשונה ולפני הפעלת הטכניקות. בוגרי הקורס שהשתתפו שנית התבקשו לציין זאת בשאלון. שאלונים אלה שימשו כמדידה שלישית. בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה ההתחלתית של האנשים.

שלב ב: שאלון השת"ח הועבר שנית ביום האחרון של הקורס מיד לאחר ההפסקה הראשונה. בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה של האנשים מיד לאחר סיום הקורס ונתקבל מידע לגבי תכיפות התרגול.

שלב ג: המדידה השלישית נעשתה בפגישת הבוגרים. השאלון הועבר שוב מיד לאחר ההפסקה הראשונה. במקרה שקיים מספר רב של נתונים עבור אותו אדם, הובא בחשבון הנתון האחרון הקיים לגביו. בשלב זה נמדדה רמת תכונת החרדה  של האנשים לאחר תקופה של 25 שבועות בממוצע (16.28 SD=) מתחילת הקורס, ונתקבל מידע על תכיפות התרגול בתקופה זו. נעשה מאמץ לאתר את האנשים שלא הגיעו לפגישות הבוגרים, כדי שגם לגביהם תהיה מדידה שלישית. לאותם אנשים נשלח השאלון בדואר, בצירוף מכתב שבו נתבקשו למלא את כל הפרטים בו ולהחזיר אותו בהקדם האפשרי. אלה שלא שלחו את השאלון תוך זמן סביר התבקשו טלפונית לעשות זאת, ובמקרים רבים נשלחו שוב השאלונים. 94 שאלונים נתקבלו בדרך זו.


בגרף 1  ניתן לראות את השינויים ברמת תכונת החרדה הממוצעת שחלו אצל בוגרי המיינד קונטרול במדידות השונות עבור שני המינים. נמצא הבדל מובהק בין המינים בחרדה ההתחלתית (לגברים: X= 43.87 לנשים X= 46.80, t= 2.49, p<0.01) ולכן הוחלט לעבוד בהמשך המחקר תוך התחשבות במין הנבדק ולנתח את התוצאות בנפרד לגברים ולנשים.

טבלה 1: השיפור הממוצע היחסי ברמת תכונת החרדה של בוגרי המיינד קונטרול בסוף הקורס ולאחר שישה חודשים מתחילתו לפי מין

אישור להשערה הראשונה, שהציון הממוצע ברמת תכונת החרדה של האנשים מיד לאחר הקורס נמוך באופן מובהק מציונם ברמת תכונת החרדה ההתחלתית, נמצא בתוצאות המדווחות בטבלה 1 עבור שני המינים.
אישור להשערה השניה שהשינוי ברמת תכונת החרדה יימשך לאורך זמן (לפחות שישה חודשים בממוצע לאחר הקורס) נמצא בתוצאות המובאות בטבלה 1 עבור שני המינים. תוצאות אלה מתייחסות לאלה שהגיעו לפגישות הבוגרים או ששלחו את השאלון בדואר, המהווים 69% ממדגם המחקר.
בנוסף על אלה בדק המחקר, אם גורמים כגון מקצוע וגיל קשורים בשיפור רמת תכונת החרדה. בניתוח שונות נמצא כי אין הבדל מובהק במידת השיפור ברמת תכונת החרדה של אנשים בעלי מקצועות שונים (F(11,362)=1.25) מיד לאחר הקורס.
כמו כן נמצא מתאם שלילי מובהק בין גיל ושיפור ברמת תכונת החרדה בקרב נשים מיד לאחר הקורס(23.-0 =r 0.0001 p< ) ולאורך זמן (p<0/001; r = -0.25) ובקרב הגברים מיד לאחר הקורס (p<0.01; r = -0.23).

הממוצעת


בגרף 2 אפשר לראות את השפעת התרגול על שיפור הממוצע ברמת תכונת החרדה של האנשים מיד אחרי הקורס ולאחר שישה חודשים מתחילתו, עבור שני המינים. לא נמצא הבדל מובהק ברמת החרדה ההתחלתית בין מתרגלים ולא-מתרגלים. ממצאי ניתוח השונות תומכים בהשערה השלישית, ומראים כי קיים הבדל מובהק בין המתרגלים(לפחות פעם ביום) לבין הלא מתרגלים (או אלה שמתרגלים פחות מפעם ביום).
לגבי השיפור ברמת  תכונת החרדה (F(1,303) = 9.89; p<0.01)  מיד לאחר הקורס.

הנתונים מראים כי לגורם התרגול יש השפעה חזקה על השיפור ברמת תכונת החרדה לאורך הזמןF(3,251) = 30.24; p<0.0001 .
אף על פי שתוצאות אלה מתבססות על 69% מכלל הנדבקים שהשתתפו במחקר, הן מחזקות את ההשערה הרביעית, שציון רמת תכונת החרדה של המתרגלים יהיה נמוך באופן מובהק מציון רמת תכונת החרדה של הלא-מתרגלים כשישה חודשים לאחר תחילת הקורס.
גם לגורם המין נמצאה השפעה, ונראה כי נשים השתפרו יותר מגברים מיד לאחר הקורס (p<0.01) ולאורך זמן (p<0.05).
כפי שאפשר לראות בגרף 1, אנשים אשר מגיעים לקורס המיינד קונטרול, הם בעלי רמת תכונת חרדה גבוהה באופן מובהק (p<0.0001) מהחרדה התכונתית הנורמטיבית (ראה א).
מיד לאחר הקורס אין הבדל משמעותי בין ציוני החרדה התכונתית של בוגרי המיינד קונטרול לבין הציונים בחרדה התכונתית הנורמטיביים עבור שני המינים, פרט לכך שציון הגברים במדגם המחקר גבוה באופן מובהק (p<0.0001) מציון חיילים במדגם הנורמטיבי (במדגם הנורמטיבי נכללו חיילים, סטודנטים ומתבגרים בני שני המינים).


לאחר שישה חודשים (בממוצע) מתחילת הקורס, הציון בחרדה תכונתית של הנשים במדגם המחקר נמוך באופן מובהק מהציון בחרדה התכונתית של הנשים במדגמים הנורמטיביים השונים (חיילות p<0.01  סטודנטיות p<0.0001  מתבגרות p<0.01).  הציון בחרדה תכונתית של הגברים במדגם המחקר אינו נמוך באופן מובהק מהציון של הגברים במדגמים הנורמטיביים של סטודנטים ומתבגרים אך הוא גבוה באופן מובהק (p<0.05) מהציון של חיילים במדגם הנורמטיבי.


דיון

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתה של שיטת סילבה מיינד קונטרול (שיטת סילבה לשליטה שכלית) על רמת תכונת החרדה של האנשים לטווח קצר ולטווח ארוך יותר.
ההשערה הראשונה הייתה, שהציון בתכונת החרדה מיד לאחר הקורס יהיה נמוך באופן מובהק מהציון ההתחלתי, וההשערה השניה הייתה ששינוי זה יימשך לאורך זמן.
התוצאות שהתקבלו תומכות בהשערות אלה.

בגלל איבוד נבדקים במדידה השלישית, אומתה ההשערה השניה רק לגבי האנשים שהגיעו לפגישות הבוגרים או ששלחו את השאלון בדואר. ההשערה השלישית הייתה, שמיד אחרי הקורס יהיה הציון בחרדה התכונתית של האנשים המתרגלים נמוך באופן מובהק מציונם של אלה אשר אינם מתרגלים בכלל, וההשערה הרביעית הייתה שמצב זה יימשך לאורך זמן. שתי ההשערות אומתו.

נראה כי ההפרש בין מידת השיפור של מתרגלים לבין מידת השיפור של לא-מתרגלים, גדל לאורך הזמן F(1,303) = 9.89 p<0.01)) מיד לאחר הקורס לעומת
(F(3,251) = 30.24 p<0.0001) שישה חודשים (בממוצע) לאחר הקורס.

אחד ההסברים לתוצאות אלה יכול לנבוע מהבדלים במוטיבציה ובאפיוני אישיות בין מתרגלים ללא-מתרגלים, דבר שלא נבדק במחקר הנוכחי.
הסבר חלופי לעובדה שההבדל במידת השיפור בין מתרגלים ללא מתרגלים מובהק מיד לאחר הקורס אך קטן יחסית להבדל הקיים ביניהם לאורך זמן הוא, כי במהלך הקורס כל אדם מתרגל, ולכן, גם ה"לא מתרגלים" תרגלו לפחות פעמיים בשבוע (בימי הקורס). עם זאת, יש להתחשב בעובדה, שבקבוצת ה"לא מתרגלים" כלולים אנשים המתרגלים לעיתים אך פחות מפעם ביום בממוצע.
התוצאות נוטות להצביע על חשיבות התרגול היומי להורדת רמת תכונת  החרדה, אם כי גם אצל ה"לא מתרגלים" חל שיפור משמעותי (p<0.0001) ברמת תכונת החרדה לאחר הקורס.

נמצאה נטייה להשפעה דיפרנציאלית של משתנה התרגול על פי מין. הטיה היא שגברים שלא מתרגלים משתפרים פחות מנשים שלא מתרגלות גם מיד לאחר הקורס ולטווח הארוך.
הסבר אפשרי לתופעה מבוסס על הבדלי אישיות בין המינים. חוקרים טוענים, כי ציוני הנשים בגורמי A (Affectothymia) ו-I  (Premsia) גבוהים מציוני הגברים
(19). לכן, הנשים נוטות להיות יותר פתוחות לאנשים, פחות ביקורתיות ורגישות יותר.
Weitzenhoffer (20) מצא כי נשים הן בעלות Hypnotic Suggestibility גבוה מזה של גברים.

מאפיינים אלה יכולים להסביר, כי השפעת הטכניקות הנלמדות בקורס היא כנראה חזקה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים: ייתכן כי הנשים פתוחות ורגישות יותר  לחומר הנלמד בקורס, ולכן התרגול במהלכו והתרגול הבלתי סדיר לאחר מכן הספיק להן כדי להוריד את רמת תכונת החרדה יותר מאשר לגברים שתרגלו באותה המידה.

חשוב לציין, כי לא נמצא הבדל מובהק ברמת החרדה ההתחלתית בין מתרגלים ולא-מתרגלים ולכן, ההבדלים במידת השיפור שהובאו להלן לא נבעו מהשפעת ה-Ceiling  Effect  (לבעלי חרדה התחלתית גבוהה יחסית יש טווח גדול יותר לשיפור   מאשר לבעלי חרדה התחלתית נמוכה יחסית. )

חוקרים הראו, כי ישנו קשר בין הגישה החיובית של הנשים לבין מידת הסוגסטיביות שלהן
(21,22) וייתכן שהגישה של הנשים כלפי הקורס ביא חיובית יותר מאשר זו של הגברים, אך זו רק השערה, והיא מחייבת בדיקה.

בנוגע לגיל, נמצא שככל שהאנשים צעירים יותר, הם משתפרים יותר בחרדה התכונתית מיד לאחר הקורס. שישה חודשים (בממוצע) מתחילת הקורס נמשך הקשר בין שיפור לגיל רק לגבי הנשים.
נמצא כי אנשים הבאים לקורס המיינד קונטרול הם בעלי רמת תכונת חרדה גבוהה מהחרדה התכונתית הממוצעת המוצגת במדריך לשאלון (א). על סמך זה אפשר לטעון, כי ייתכן שאחת הסיבות המניעות אנשים להשתתף בקורס הוא רמת תכונת חרדה גבוהה יחסית.

מיד לאחר הקורס הצליחו המשתתפים להגיע לחרדה תכונתית נורמטיבית (להוציא מדגם החיילים שציונם בחרדה תכונתית נמוך באופן מובהק p<0.001 מציונם של גברי המחקר).

שישה חודשים (בממוצע) לאחר הקורס השיגו הנשים חרדה תכונתית נמוכה באופן מובהק מזו של מזו של המדגמים הנורמטיביים, והגברים הגיעו לחרדה תכונתית נורמטיבית (להוציא מדגם החיילים שציונם בחרדה תכונתית נמוך באופן מובהק p<0.05 מציונם של גברי המחקר). כפי שניתן לראות, הנשים השתפרו יותר מהגברים וזה עלול לנבוע מהשפעת ה-Ceiling Effect.*

התוצאות סותרות את התיאוריה של שפילברגר (15), שלפיה אי-אפשר להפחית חרדה תכונתית בשיטות הרפיה או בטיפולים קצרים יחסית, אלא רק חרדה מצבית. ממצאים אלה נתמכים על ידי מחקרים אשר הראו, כי בוגרי הקורס שיפרו את ביטחונם העצמי, את דימוים העצמי ומשתנים אישיותיים מסוימים (10,12,13,14) ודברים אלה יכולים להיות קשורים בהפחתת של רמת תכונת החרדה.
העובדה שלמרות אורכו הקצר יחסית של הקורס (חמישה שבועות), הצליחו המשתתפים בו להוריד את רמת תכונת החרדה, יכולה להיות מוסברת על ידי כמה גורמים:

• הקורס מספק גישה חיובית יותר כלפי החיים ומראה לאדם את חשיבותה של  המחשבה החיובית.
• הקורס מספק טכניקות ספציפיות של תכנות ורגיעה, המשמשות לאדם כלי להתגברות על בעיות יום-יום. r
• הקורס הוא קורס מעשי, ומתרגלים את כל הטכניקות במהלכו.
• האווירה בקורס והיחס החיובי מעודדים הרגשה נינוחה ורגיעה.

התוצאות שהתקבלו נוטות להפריך את הטענה שרק טיפולים ממושכים מצליחים להוריד את רמת תכונת החרדה של האדם, אך עדיין אינן מוכיחות שהורדת החרדה התכונתית היא תוצאה של הפעלת המיינד קונטרול בלבד. אחת המגבלות


היא, שבמדידה השלישית חל צמצום בטווח האוכלוסייה שנחקרה, כך שייתכן שקבוצה זו שונה מבחינת המוטיבציה ומשתנים אחרים שאין מידע לגביהם


נוסף על כך, העדר קבוצת ביקורת לא אפשר  להוכיח באופן חד-משמעי שהפעלת השיטה עצמה היא שגרמה להורדת רמת תכונת החרדה.  סטודנמייר (23) לא מצא השפעה משמעותית של Muscle Relaxation Training על החרדה התכונתית של אינטרוברטים ואקסטרוברטים. במחקר אחר (24) נמצא, כי  ל-Muscle Relaxation Training ולהרפיה באמצעות מוזיקה אין השפעה משמעותית על החרדה התכונתית של האנשים. אין איפה להניח, כי הורדת רמת תכונת החרדה של בוגרי הקורס נבעה רק מתרגיל ההרפיה הנלמד במהלכו.
לאור התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי (ראה טבלה 1), אפשר לקבוע שהקורס מספק כלים יעילים להורדת החרדה התכונתית, וישנם רמזים לכך שמעבר להשפעת משתנים מתערבים כגון מידת ההיענות, מוטיבציה, ציפיות וכו', יש לשיטה השפעה על רמת תכונת החרדה.


מקורות

א. טייכמן, א. ומלינק, י. "שחמ"ת, שאלון להערכת חרדה מצבית ותכונת חרדה, מדריך עברי לבוחן". רמות, אוניברסיטת ת"א, מהדורה שנייה, 1984.

1. Mattson, P.H. (1982). Holistic Health in Perspective. USA: Mayfield Publishing Corporation.

2. Selye, H.(1974). Stress without Distress. Philadelphia & New York: Lippincott.

3. Wolpe, J. (1958). Psychotherapy by Reciprocal Inhibition. California: Stanford University Press.

4. Wallace, R.K. (1970). Physiological Effects of TM.                
Science, 167, 1751-54.

5. Kasamatsu & Hirai. (1969). An Electroencephalographic Study of the Zen Meditation (Zazen). In C. Targ, (ed.). Alterated States of Consciousness (pp 489-501). New York: Willey.

6. Jacobson, E. (1938). Progressive Relaxation. Chicago: University Press.

7. Brown, B. (1980). Supermind, The Ultimate Energy. New York: Harper & Row.

8. Silva, J. & Miele, P. (1977). The Silva Mind Control    Method: The  Revolutionary Program That’s Changed The Life of Over Half illion People. New York: Simon & Schuster.

9. Jaffe, D.T. & Bresler, D.E. (1984). Guided Imagery: Healing Through The Mind’s Eye. In J. Gordon, D.T. Jaffe & D.E. Bresler (eds.) Mind, Body and Health. New York: Human Science Press.

10.Tamayo, U.P. (1981). Control Mental y Personalidad. Study presented at Complutense University of Madrid. Mexico: Offset  Multicolor.

11. Brown, B. (1977). Stress and the Art of Biofeedback. New York:   Harper & Row.    

De Sau, G.T. & Seaweell (1974). The  Albunquerque Report.   Laredo, Texas: SMCI.

13. De Sau, G.T.(1974). The Silva Mind Control  Course: Effects With Three High School Populations.
Laredo, Texas: SMCI.

14. Mottiff, J. (1974). The Otawa County Project. Laredo, Texas: SMCI.

15. Spielberger, C.D. (1976). The Nature and Measurement of Anxiety. In C.D. Spielberger & D. Guerrero (eds.), Cross-Cultural Research on Anxiety. 
Washington Hemisphere: Willey.

16. Cattell, R.B. & Scheier I.H. (1963). The Meaning and Measurement of Neurotism and Anxiety. New York: Willey.

17. Spielberger, C.D. (1966). Anxiety and Behavior.  USA.

18. Houston, K.B. (1982). Trait Anxiety And Cognitive Coping Behavior. In H.W. Krohne & L. Laux (eds.), Achievement, Stress and Anxiety (pp 195-206). USA: Hemisphere Publishing Corporation.

19. Buss, A.R. & Poley W. (1976). Individual Differences: Traits and Factors. New York: Gardner Press Inc.

20. Weitzenhoffer, A.M. (1953). Hypnotism: An Objetive Study in Sugestibility. New York: Willey.

21. Rosehan, D. & Tomkins, S.S. (1964). On Preference For Hypnosis and Hypnotizability. Int. J. Clin. Exp. Hyp., 12,109-114.

22. Hilgard, E. R. (1965). Hypnotic Sugestibility. New York: Harcout Brace Jovanovich.

23. Stoudenmire, J. (1972). Effects of Muscle Relaxation Training on State and Trait Anxiety in Introverts and extraverts. J. Pers. & Social Psychol.
24(2), 273-5.

24. Stoundenmire, J. (1972). A Comparison of Muscle Relaxation Training and Music in the Reduction of State and Trait Anxiety. J. Clin. Psychol.. 31(3), 490-2.

 


בפייסבוק

מתנה-תרגיל לרגיעה "הפסקת 12 הדקות"

לקבלת התרגיל מלא את הפרטים הבאים
מייל
שם
טלפון

התרגיל ישלח אליך לתיבת הדואר